ריאד: הדוב הסעודי מתעורר

התחושה הגוברת בריאד היא כי סעודיה נותרה לבדה כדי להתמודד עם האיומים מבית על יציבות המשטר. תחושה זו הביאה את הסעודים לזנוח את הפסיביות שאפיינה עד כה את מדיניות החוץ שלהם כדי לנסות לשקם את הסטטוס קוו ששרר באזור לפני פרוץ המחאות העממיות.

בנאום "קהיר 2" הכריז הנשיא אובאמה כי קידום רפורמות בעולם הערבי הוא כעת יעד ראשוני מבחינת הממשל. הביקורת שספג בשל הסטנדרטים הכפולים - הפעלת כוח צבאי נגד קדאפי מול הקריאה הרפה לבחריין לשמור על חופש הביטוי - הביאה אותו לשנות, לפחות פומבית, את סדר העדיפויות, ולהציב קידום רפורמות פוליטיות בראש. אשרי המאמין.

אף שהשם ערב הסעודית לא הוזכר בנאום, הבינו בריאד את המסר. בראייתם, הנאום מצטרף לקלות שבה נטש הנשיא אובאמה בעל ברית מובהק כמו חוסני מובארק. החשש שמא בנסיבות מסוימות, אם תיאלץ ארה"ב לבחור בין חירות ליציבות, היא עלולה "לנטוש" גם אותם, הופך בעיניהם מוחשי.

ה-Modus operandi של הסעודים כולל ניסיון לחמוק מעימות עם אויבים חזקים, להביא לידי ביטוי את "כיסיה העמוקים" ולהתמקד בניסיונות תיווך בעולם הערבי כדי לנטרל סכנות תוך כדי ניסיון לא להיות מזוהים עם מחנה אחד.

סעודיה היא המייצגת הברורה של האינטרסים האמריקניים באזור עוד מאז נפגשו רוזוולט ואבן סעוד על גבי ספינת המלחמה "קווינסי" בתעלת סואץ בפברואר 1945. יחסי סעודיה וארה"ב ידעו אמנם עליות ומורדות בשנים האחרונות, בעיקר לאחר פיגועי 11 בספטמבר והפלישה האמריקנית לעיראק, אך הממלכה נשארה ראש המחנה הערבי הפרו-אמריקני. מטריית ההגנה האמריקנית איפשרה לסעודים במידה רבה להישאר פסיביים ומוגנים לאורך השנים. בסוגיות שונות, בראשן המירוץ האיראני לגרעין, אך גם בסוגיית תהליך השלום הישראלי-פלשתיני, הם אכן נשארו במידה רבה בשוליים.

אבל עכשיו המצב השתנה. בראיית הסעודים, חוסר היכולת לכופף את ישראל ואיראן נתפס כחולשה אמריקנית. אם נוסיף לכך את עזיבת כוחות ארה"ב את עיראק ואת כוונתם לעזוב את אפגניסטן, ארה"ב נראית בעיניהם ככזו שלמעשה מותירה את הזירה לאיראן.

לכן הפכו הסעודים לאקטיביים יותר. הם שלחו כוחות צבא לבחריין השכנה כדי לוודא כי בית ח'ליפה לא יהפוך למונרכיה חוקתית, וכי המחאה השיעית לא תדביק את הריכוזים השיעיים בצפון-מזרח הממלכה. לעת עתה הרגיעה בבחריין נשמרת, גם אם במחיר של מתח ביחסים מול האמריקנים, כמו גם, באופן פרדוקסלי, מול האיראנים, שלא ראו זאת בעין יפה, אם כי מסיבות שונות.

* * *

סעודיה לא יכולה להיכנס לחלל שהותירה מצרים, אך היא מבקשת להביא ליישור קו במחנה הסוני על ידי צירוף ירדן ומרוקו לגוש המפרץ בהנהגתה. בנוסף היא מבקשת להביא להעברה מסודרת של השלטון בחצר האחורית שלה, תימן, לסייע לכלכלה המצרית לצוף מעל המים ולשדרג את הכוח הצבאי המשותף למדינות המפרץ.

האמריקנים מתכוונים למכור לסעודים נשק בשווי יותר מ-60 מיליארד דולר. עם זאת, וושינגטון אינה שבעת רצון מההחלטות המתקבלות בריאד, כמו למשל ההחלטה הסעודית לחזור מהכוונה לתת לנשים זכות בחירה בבחירות המקומיות. גישה לנפט במפרץ, לחימה בטרור ומאבק בתפוצה של נשק להשמדה המונית ימשיכו להיות אינטרסים אמריקניים בסיסיים.

איך הסעודים ישתלבו ביעדים אלו בעתיד? לא ברור. בינתיים הם יעשו כל שהם יכולים כדי להתמודד עם האיומים עליהם מבית ומחוץ, וזאת על ידי מיצוי האפשרויות המוגבלות שלעיל ונקיטת צעדים, גם אם סותרים, למען המשכיות בית המלוכה המזדקן.

הכותב הוא חוקר במכללה לביטחון לאומי