חזית הפייק ניוז: דוח שנתי

התוודעתילדוח שהפיקו בעלי מיזם התחקירים "פייק רפורטר", ולא הופתעתי מהנתונים המצביעים באופן ברור על הקלות הבלתי נסבלת של הפצת השמועות ודיווחי הכזב.

כיום כל אזרח במדינה ובעולם הוא בעל אמצעי תקשורת - מחזיק בטלפון חכם. באמצעות הרשתות החברתיות ביכולתו ללקט אלפי ועשרות אלפי עוקבים, ולפרסם דעות כאילו היו דיווחים אובייקטיביים.

דוח "פייק רפורטר" מדגים לא מעט מקרים של הפצת דיווחים שקריים שנבדקו והתבררו כחסרי כל קשר למציאות. בלט במיוחד הנתון שלפיו כ-55% מהדיווחים השקריים, שעוררו בהלה גדולה בקרב הציבור, היו בגדר הסתה ולא רק בגדר זיוף. כלומר, מדובר בדיווח שעירב או האשים את הציבור הערבי בישראל בדברים בדויים.

חלק מהאנשים שפעלו להפצת אותם שקרים היו ידוענים ומשפיענים, עם עשרות ומאות אלפי עוקבים, והפרסום שלהם קעקע בדיות ל"עובדה" אך בפועל הוציא את דיבתם של חמישית מאזרחי המדינה.

בדוח מתואר מקרה שבוהזמרת נינט טייב הפיצה צילומים של פועלי גינון ואחזקהמתוך חשש כי מדובר במרגלים ערבים שבאו לתעד בתים של יהודים ולהעבירם למקורות זרים.

הבהלה דאז, בחסות 7 באוקטובר, גרמה למשטרת ישראל לעמוד על הרגליים ולפתוח בחקירה שהסתיימה בתוצאה שלילית. רק חבל מאוד שלאחר מכן לא דאגה להתנצל או לפחות להבהיר את ההקשר.

הפצת פייק ניוז היא תופעה חוצת גבולות. דוגמה אחרת היתה הפצת דיווחים כוזבים על צעיר יהודי שרצח אישה ערבייה בלוד. לפני כחודשיים המקרה דווח אפילו באמצעי תקשורת ערביים בהרחבה. מהר מאוד התברר כי האחראים לרצח הנפשע היו אביה ושני אחיה של אישה בהיריון מתקדם שנרצחה לעיני שני ילדיה כשלקחה אותם לבית הספר.

כדי להילחם בתופעה חמורה זו יש לחוקק חוק נגד כל מי שמפיץ ולא בודק ולא מוודא כי מדובר במידע מהימן. יש להטיל סנקציות חמורות, כי חלק ממפיצי המידע הם בעלי עניין ואג'נדה ברורה ופועלים ממניעים אישיים, לאומיים, ואפילו פוליטיים.

לצערי, חלק מהגורמים שאחראים על חקיקת החוקים נגד הפצת הפייק ניוז משיקים לתחום בעצמם, לפעמים כחלק מהאג'נדה שלהם, בהיותם נבחרי ציבור.

כדי להילחם בתופעה חמורה זו יש לחוקק חוק נגד כל מי שמפיץ ולא בודק ולא מוודא כי מדובר במידע מהימן. יש להטיל סנקציות חמורות, כי חלק ממפיצי המידע הם בעלי עניין ואג'נדה ברורה ופועלים ממניעים אישיים, לאומיים, ואפילו פוליטיים

כך, למשל, המידע השקרי והכוזב נגד הציבור הערבי בישראל, שלכאורה קיבל 53 מיליארד שקלים בתמורה לתמיכת רע"מ וכניסתה לקואליציה של ממשלת השינוי של בנט ולפיד. נאמר אז כי חלק מהכסף עבר ויועבר לעמותות התנועה האסלאמית ומשם לחמאס וליחיא סינוואר. מידע זה הפך ל"עובדה מוחלטת" - וההיסטוריה עוד תשפוט את הפצת הפייק הזה.

השקר אומץ, אך מי שהחליט על תוכנית סיוע בגובה של 15 מיליארד שקלים לחברה הערבית בישראל היה בנימין נתניהו.

הוא כנראה ידע היטב שהחברה הערבית תורמת תרומה אדירה לכלכלת ישראל, ולא רק משלמת מיסים בגובה 7 מיליארד שקלים בשנה.