על המחויבות לספורט

ראש עיר צריך לתמוך בספורט בעירו בגלל החינוך. הספורט עוזר להוציא מהראש של הילדים מחשבות לא טובות. ילד שצופה בקבוצה טובה בעיר משקיע את עצמו בספורט ולא בדברים אחרים. זה גם מהווה עבורו מקור לגאווה ולהזדהות.

מעבר לכך, לאותו ילד יהיה מודל לחיקוי קרוב לבית והוא יידע שאם יתאמץ - יקבל במה להצליח. ככל שהשחקנים בקבוצה בעיר יהיו טובים יותר, כך המוטיבציה של הילד להצליח ולדמות להם תגבר.

בנוסף, ספורט, כידוע לכולם, הוא בידור. כפי שראש עיר מעניק תקציבים וכספים לתיאטראות ולבתי קולנוע, כך גם הספורט צריך לקבל. לו הייתי ראש עיר, הייתי מרקיד את האנשים ברחובות וגורם להם לעשות ספורט בכל דרך. מה שחולדאי עושה עם המרתון, למשל, זה דבר גדול.

לשאלה הקבועה אם ראש עיר צריך לממן שחקנים זרים מכספי הארנונה, אני עונה שחיזוק זר אינו המצאה של הספורט. אין מה לעשות, אנחנו לא הכי טובים ואנחנו צריכים חיזוק. גם בתזמורות ובלהקות מחול יש לעיתים שחקני חיזוק, ואפילו בפוליטיקה היו כאלה שהעסיקו יועצים מחו"ל. בנוסף, קבוצה שעומדת לייצג את העיר במפעל אירופי עושה טוב לאזרחים, וכדי להצליח באירופה צריך חיזוק זר.

ראיתי את הסרט המאלף "סודות ברצלונה" ולמדתי עד כמה הספורט חשוב לאוהדים ולתושבים. אין דבר שמחבר בין אנשים ויוצר תחושת מחויבות יותר מהספורט. ראשי ערים לא מבינים את התמורה שהם יקבלו מהישג ספורטיבי. הם גם לא מבינים שיש דרכים נוספות לעזור לאגודות. למשל, בבניית אולמות או בשדרוגם ובהחזקתם על ידי העירייה. זו עזרה עצומה לקבוצה. הרי גם באן.בי.אי רוב האולמות אינם בבעלות פרטית. הכל צריך לכוון לכיוון עזרה כלשהי, כי היא מהווה הכל עבור הקבוצות.