"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אולמרט לאן? הכדור בידי הציבור

,עודכן

לפני כחודשיים וחצי ניתנה הכרעת הדין במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים החליטו להרשיע את אולמרט בעבירה של מירמה והפרת אמונים בגין מעשיו בפרשת מרכז ההשקעות, שם פעל כשר התמ"ת לקידום אינטרסים של לקוחות של מקורבו, בניגוד עניינים. מיתר האישומים זוכה אולמרט, חלקם מחמת הספק (פרשת ראשונטורס) וחלקם היות שסברו כי הגם שבוצעו מעשים לא תקינים, אין הם מתגבשים לכדי עבירה פלילית (פרשת טלנסקי וקופת הסתרים).

ביום שני נגזר דינו של ראש הממשלה לשעבר, והגם שבית המשפט לא חסך שבטו בדבר חומרת העבירה שבה הורשע אולמרט ונסיבות ביצועה, בסופה של הכרעה הוא גזר עונש מאסר על תנאי וקנס כספי בלבד.

למעשה, בכך שנמנע בית המשפט מלגזור על אולמרט עונש מאסר בפועל (בעבודות שירות) לתקופה מינימלית של שלושה חודשים, הוא נמנע מלהטיל עליו את המכשול מפני חזרה לחיים הציבוריים. שכן על פי חוק יסוד: הכנסת, רק אם נגזר על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים וטרם עברו שבע שנים, הוא אינו יכול להיבחר כחבר כנסת, אלא אם כן קבע יו"ר ועדת הבחירות שאין בעבירה שבה הורשע קלון.

עונשו של אולמרט, כאמור, אינו עונה על שני התנאים, ולכן הוא יוכל, אם ירצה, לשוב ולהתמודד בכנסת. למעשה, העביר בית המשפט את זכות ההחלטה בכל הנוגע לכשירותו של אולמרט לשוב לזירה הציבורית אל ידיו של הציבור, אל הידיים שלנו. כשתגיע השעה, ורגע הבחירה, אם יגיע, בעניינו של אולמרט והוא יתמודד שוב על תפקיד ציבורי, אנחנו נהיה אלה שנצטרך להחליט אילו מנהיגים אנחנו רוצים שימשלו בנו.

אז תעלה השאלה שיצטרך כל אחד מאיתנו לשאול את עצמו - אם הוא מוכן למחול, לסלוח ולתת הזדמנות שנייה לראש ממשלה, ש"רק" הורשע במירמה ובהפרת אמונים כי קידם כשר אינטרסים של לקוחות של חבר שלו בשווי של מיליוני שקלים על חשבון כולנו; שטס לצרכיו הפרטיים על חשבון גופים שהעבירו לחשבונו מימון עודף; ששלח מכתבים על נייר רשמי של משרדו לטובת קידום ענייניו של אדם שתרם לו והילווה לו רבות במשך השנים; ושהחזיק אצל מקורבו קופת סתרים ובה "סכומי כסף גדולים במזומן בדולרים ללא רישום וללא דיווח" - גם אם לא הורשע בגין התנהלויות אלה בעבירה פלילית.

כולנו צריכים לשאול את עצמנו, לנוכח הפסיקות האחרונות בעניינו של אולמרט, אם אנחנו, כציבור, מטילים על נבחר שכזה קלון ציבורי, קלון מוסרי שאומר שגם אם אתה כשיר לכהן - אתה אינך ראוי. לו היתה המדינה החברה הפרטית הקטנה שלכם ומנכ"ל החברה היה פועל בדיוק כך, ובית המשפט היה פוסק לגביו את מה שקבע כלפי אולמרט - האם הייתם בוחרים בו לשוב ולעמוד בראשה? האם הייתם מאמינים לו? סומכים עליו שיוביל אתכם? קשה לי להאמין. אני מאמינה בנו.

הכותבת היא מנהלת המחלקה המשפטית בתנועה למען איכות השלטון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר