"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לחשוף את הבלוף של אונר"א

,עודכן

יש אירוניה רבה בכך שבמהלך הלחימה בעזה צה"ל מצא עצמו מותקף מתוך או ליד מתקנים של אונר"א ונאלץ לירות לעברם בחזרה, שכן לא היה לאונר"א מגן טוב יותר במשך כל שנות קיומו מאשר צה"ל ומערכת הביטחון. אבל כעת, עם תום הלחימה ובאיחור של עשרות שנים, הגיעה העת להסיר את מעטפת ההגנה והלגיטימציה שישראל מעניקה לאונר"א. על ישראל להתייחס לאונר"א כפי שהוא: ארגון פלשתיני עוין הפועל להנצחת חלום השיבה.

המדיניות הישראלית ביחס לאונר"א נקבעה מאז ומתמיד במערכת הביטחון. היא התבססה על ההנחה שאונר"א הוא "הרע במיעוטו" - או כפי שניסח עבורי בבהירות פקיד במשרד הביטחון: "אונר"א חרא, אבל חמאס יותר". זוהי ראייה צרה: גם אם אונר"א עצמו אינו תוקף ישירות את צה"ל, הוא מבטיח שתמיד יהיו מי שיעשו זאת בעתיד. תחת כסות דקיקה של פעילות הומניטרית מקיים אונר"א פעילות פוליטית מובהקת, שכל מטרתה להנציח את מצב הפליטות הפלשתיני ולטפח את חלום השיבה. כך אונר"א מקיים ומפתח את התשתית הרעיונית שעליה גדל הדור הבא של מי שנאבקים נגד ישראל.

באופן רשמי אונר"א מעניק שירותי חינוך, בריאות וסעד לכ־5 מיליון פליטים פלשתינים בעזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. בפועל אונר"א הוא האחראי ישירות לכך שיש 5 מיליון אנשים הרשומים כפליטים פלשתינים, וחלקם הגדול ממשיכים לחיות במחנות פליטים. אונר"א פועל לנפח את מספר הפליטים הרשומים בארגון בשתי דרכים: צאצאי הפליטים הפלשתינים מ־1948, כבר דור חמישי, "זוכים" אוטומטית להירשם כפליטים, ובנוסף, אונר"א נמנע מכל ניסיון ליישב את הפליטים במקומותיהם או במדינה שלישית. לו אונר"א היה פועל בדומה לארגון האו"ם, שאחראי לטפל בכל הפליטים האחרים בעולם - למעט הפלשתינים - היו היום בין אפס לכמה עשרות אלפי פליטים פלשתינים.

כאשר ישראל תשנה את מדיניותה ותסיר את ההגנה שהיא מעניקה לאונר"א, יהיה אפשר להביא לשינוי דרמטי בארגון ובפעילותו הפוליטית. הסיבה היא שאונר"א אינו מקבל את תקציבו ישירות מהאו"ם, אלא תלוי בהמשך קיומו בתרומות בסך כמיליארד דולר בשנה ממדינות המערב, מתוכן כ־250 מיליון דולר מארה"ב ויותר מחצי מיליארד דולר מאירופה.

במשך שנים גורמים שונים במדינות המערב שאלו את השאלה המתבקשת - מדוע מממנים משלמי המסים במערב ארגון שפועל בניגוד מוחלט למדיניותן להביא לפתרון הסכסוך בין הישראלים לפלשתינים? אך בכל פעם שעלתה אפילו אפשרות קלה שהמימון של אונר"א ייפגע, ישראל התערבה כדי להבטיח שהכספים ימשיכו לזרום - מתוך חשש שהובע במערכת הביטחון שכל פגיעה במימון של אונר"א תביא להתלקחות בשטח ולאינתיפאדה חדשה.

אם ישראל מצפה, בצדק, שכחלק מכל הסדר מדיני תוכר סופית זכותו של העם היהודי למדינה משלו במולדתו ההיסטורית, ראוי שהיא תנהג על פי עיקרון זה ותחדל מההגנה שהיא מעניקה לאונר"א - ארגון השואף לכך שמדינת ישראל לא תזכה לעולם ללגיטימיות כמדינתו של העם היהודי.

הכותבת היא עמיתה בכירה במכון למדיניות העם היהודי

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר