"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המחנה הציוני ויתר על הקול הרוסי

,עודכן

מתוך 5.3 מיליון בעלי זכות הבחירה בישראל, כ-16.2% הם דוברי רוסית. הפוליטיקאים נזכרים בהם בדרך כלל רק לקראת הבחירות, עקב הפוטנציאל האלקטורלי שלהם המגיע לכ-20 מנדטים וגם הפעם הם עשויים להוות לשון מאזניים בין-גושית.

מרבית המצביעים הנמנים על "הקול הרוסי" מעדיפים כיום מפלגה כלל ישראלית עם נציגות לדוברי הרוסית, ולשיטתי ניתן לחלקם לארבע קבוצות: הקבוצה האתנית - יוצאי בוכרה, גיאורגיה, קווקז, המצביעים בדרך כלל באופן שבטי; מצביעים צעירים – אלו שיילכו לקלפי בפעם הראשונה או השנייה ויצביעו בדומה למצביעי כלל ישראל בגילם (ההשפעה של דור ההורים על קולם אינה משמעותית); גיל הביניים - ההורים של הקבוצה הקודמת, אזרחים בשנות ה-45-65 לחייהם, המתמודדים עם כלל הבעיות של החברה הישרלית; ולבסוף, קבוצת גיל הזהב, המודאגים מדיור ציבורי, פנסיה והבטחת הכנסה.

במפלגות עוקבים בדריכות אחר המתרחש ברחוב הרוסי, ובתחילת פברואר פורסמו כמה סקרים בנושא. לפי סקר שנעשה ע"י ד"ר מינה צמח, בליכוד תומכים 20% דוברי רוסית, ב"ישראל ביתנו" 19%, ב"יש עתיד" 6%, ב"מחנה הציוני" 5% ב"בית יהודי" 4%, ב"כולנו" 4%, ב"מרצ" 2% וכ-40% עדיין לא החליטו.על פי סקר של מכון PORI, ב"ישראל ביתנו" תומכים 29%, ב"ליכוד" 22%, ב"יש עתיד" 6%, ב"מחנה הציוני" 6% , ב"בית יהודי" 5%, ב"כולנו" 2%, ב"מרצ", ש"ס, עלה ירוק והימין קיצוני 1% כל אחד ואילו 23% עדיין לא החליטו.

נכון להיום, רק שתי מפלגות מקבלות תמיכה גדולה של המגזר הרוסי: ישראל ביתנו והליכוד. לפי הערכות, הפופולאריות שלהן בקרב דוברי רוסית נובעת לאו דווקא בשל פעולות מוצלחות שלהן אלא בשל כישלונות המתחרים. ליכוד וישראל ביתנו נכשלו כמעט בכל תחום הקשור בטיפול במגזר ובמיוחד בבעיות הקשורות בפנסיה ובדיור. אכזבה וחוסר אלטרנטיבה יגרום לדוברי רוסית רבים, לא להצביע ב-17 במארס.

המגזר הרוסי הביא פעמיים לשלטון את מפלגת העבודה: ב-1992 נבחר יצחק רבין (בשל הבטחות לדיור) וב-1999 אהוד ברק (בשל ההבטחה ל"מהפכה אזרחית"). מאז אין למפלגת העבודה פעילות בקרב דוברי רוסית ואין הבנה בסיסית לבעיות העולים. בימים האחרונים הציגו מצע של רשימת "המחנה הציוני" אבל לא דאגו להכניס בו תוספות הקשורות למגזר.

וכך, המאבק העיקרי על הקול הרוסי מתהווה בין הליכוד לבין ישראל ביתנו. שאר המפלגות הקיימות כמעט שלא נמצאות במשחק. הן ויתרו על התחרות על הקול הרוסי, משמעות הדבר - המחנה הציוני ויתר על ראשות הממשלה.שינוי במצב הקיים עשוי להתרחש רק אם מפלגות יפסיקו לדבר בסיסמאות, יאתרו את נקודות התורפה של המתחרים ויציגו פתרונות למצוקות של דוברי הרוסית. רק מי שיצליח לבנות אלטרנטיבה לליכוד ולישראל ביתנו יקבל הרבה קולות של עולים - גם מימין וגם משמאל.

הכותב הוא פעיל חברתי, מומחה לעלייה מחבר המדינות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר