כולנו מכירים את הסיפור של הנער שצעק זאב זאב. בפעמים הראשונות לקחו אותו ברצינות, אך ברגע שראו שאין שחר לטענותיו הפסיקו להתייחס אליו ברצינות. בשבועות האחרונים אנו עדים לדיון ציבורי נרחב בשאלת מעמדם של בית המשפט העליון והיועץ המשפטי. שלל יוזמות הוצעו בשש השנים האחרונות: חקיקת חוק 'עוקף בג''ץ', שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגדרת מעמדו של היועמ''ש ועל כולן הזדעקו השופטים.
למרות שאמון הציבור במערכת מצוי בשפל, למרות התחושה שהשופטים חיים במגדל השן, הם רוצים לשמר את מעמדם בכל מחיר. לאור פרשת השחיתות האחרונה, בה מעורבת לכאורה פרקליטת מחוז ת''א לשעבר ועוד שני שופטים, הגיע הזמן לומר את האמת לאהרון ברק וחסידיו: הציבור כבר לא לוקח אתכם ברצינות.
השיטה נוסתה בהצלחה כבר ב-2011. חברי כנסת מהימין התחילו לדבר על יוזמות חקיקה, ומיד התגייסה המערכת המשפטית כולה בכדי לסכל את המהלך. הגדילה לעשות הנשיאה דאז בייניש, כשאמרה כי "מתנהל מסע של דה-לגיטימציה, שהידרדר להסתה המופנית נגד בית המשפט, נגד חבר שופטיו ונגד עבודתו השיפוטית".
נדמה כי השופטים בעצם אומרים לציבור: "חבר'ה, תבינו, אנחנו לא נאפשר אפילו לקיים דיון. שלא תעזו אפילו להעלות בדעתכם שצריך לשנות משהו". כך לדוגמה, טען אהרון ברק בכנס בשבוע שעבר במשכן הנשיא: "חוק עוקף בג''ץ בעצם עוקף את הדמוקרטיה, משום שהוא פוגע בזכות שהכנסת עצמה קבעה". עוד הוסיף ברק ואמר כי "השיטה אינה מושלמת ויש מקום לשינויים אך היא טובה מאוד". מאוד מעניין לראות את המהירות בה מזדעקים חסידי העליון להגיב נגד כל יוזמה. הם אפילו לא טורחים לעיין בפרטים או להציע רעיונות חלופיים. המתקפה מגיעה מיד ובאופן חזיתי.
באותו כנס אמר נשיא העליון לשעבר גרוניס כי "יוזמות הליכוד יגרמו נזק חמור לדמוקרטיה" – הכוונה ליוזמה לשנות את הרכב וועדת השופטים. בעיניהם עצמם, שופטי העליון מגלמים את האדם הלא פוליטי, האובייקטיבי המושלם. ''שמרו על השומרים'', הפצירה נשיאת העליון הנוכחית מרים נאור בכנס. מה לעשות שהמציאות נראית קצת אחרת. האם ייתכן כי שופט קובע את החלטתו מבלי לערב את דעתו האישית? הרי אנו רואים פעם אחר פעם כיצד שופטי העליון מעמידים זכויות מסוימות לפני אחרות. כך לדוגמה, פסלו שופטי בג''ץ פעמיים את החוק לעצירת הסתננות, זאת כאשר שמו את זכויות המסתננים לפני זכויות תושבי דרום תל אביב.
מכעיסה יותר שתיקתם הרועמת של אותם אנשים בדיוק, מול פרשיות שחיתות מתוך המערכת שלהם. לא שמענו עד כה אף מילה מהמערכת המשפטית בנוגע למעצרה של פרקליטת מחוז ת''א לשעבר ושני השופטים החשודים. לא שמענו גם בעבר אף מילת גנאי על פרשיות שחיתות בבתי המשפט והפרקליטות.
בפעם הראשונה הם צעקו '"זק לדמוקרטיה" והמשיכו בשלהם. בפעם השנייה הם צעקו "נזק לדמוקרטיה" והמשיכו לשגות באשליה שהם מורמים מעם. במקום לנהל דיון משמעותי ולהכניס שינויים הכרחיים באופן התנהלותו של בג''ץ, השופטים ממשיכים לצעוק חמס. כדי לשמר את מעמדו של בג''ץ, אנשי בג''ץ חייבים להבין: גם הם בני אדם. בדיוק כמונו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו