"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גם ירדן צריכה להיות מודאגת

,עודכן

התפתחויות בבגדאד הם לא פחות מאשר דרמטיות, ועל ישראל לפקוח עין מודאגת מן הנעשה בבירת בגדאד. בשורה התחתונה המיליציה של מוקתדא סדר שהיא מיליציה אחות של חיזבאללה הלבנונית המחישה כי היא בעלת הבית בבגדאד, וכי לסמלי הריבונות של המדינה העיראקית אין שום ערך, וכך הדבר גם לגבי תחום ההשפעה האמריקנית המצומצם שעוד נותר בבגדאד "התחום הירוק" אינו מבוצר עוד והיא חדיר ככברה, כמו שרידי השפעתה של ארה'ב.

מה פירוש הדבר? באיזונים הפנימיים בתוך השיעה העיראקית הכף מוטה בבירור לטובת האגף הנשלט ישירות מאיראן, והוא לא הסתיר את תפישתו כי בגדאד, שאגב שמה של בירת עיראק הוא שם פרסי, היא חלק מאיראן. הדברים לא מובנים מעליהם, שכן ההנהגה המסורתית של השיעה בעיראק היא ערבית, היא רואה בכרבלא ובנג'ף את מרכזה של השיעה, ולא במרכז השיעי האיראני של העיר קום.

השתלטות המיליציה של מוסטפא סדר, שמוצאה מן המרכז הפרסי של קום, היא לרעת השיעה הערבית, שמרכזה בנג'ף וכרבלא לטובת הפרסים, ובעלי בריתם האיאטולות של קום.

מי שצריך לקבל התפתחות זאת בדאגה יתרה הם ירדן והכורדים של ברזאני באירביל. בירדן יש חצי מיליון גולים שיעים, ולא צריך להיות "זבוב על הקיר" כדי להעריך שבתוכם יש כמה וכמה תאי טרור נמים של חיזבאללה והמיליציה האחות של מוקתדא סדר.

גבולה של איראן נושק כעת לירדן במידה רבה מאוד, וירדן עלולה לאבד את העורף האסטרטגי שלה בעיראק, שכן גם בחזית הסונית אין בשורות טובות שכן דאעש גם היא מקור של סכנה אסטרטגית לירדן.

מבחינת הכורדים של ברזאני, האגף הפרו איראני עלול להתחזק בהתאם, ולאיים על הכורדים המתונים, אשר בהנהגת מחתרת הטרור שלPKKהיושבת בהרי קנדיל של כורדיסטן, עלולים לסלק גם את ברזאני ולצרף את הכורדים לקשת השיעית.

התפתחויות אלה מרוחקות מישראל, אבל הם לא. הזחילה של איראן אל גבולנו, והאיום שהיא מאיימת על הכורדים, הם גם איום עלינו.

מדוע החליטו נאמני איראן לעשות המהלך הזה דווקא עכשיו? נראה כי העיתוי נקבע על פי ההתפתחויות בסוריה. שם הודות למעורבות של רוסיה, הצליח הנשיא אסד לשפר מאוד את מצבו ובעלי בריתו השיעים הפרו איראנים החליטו שזה הזמן לנצל הצלחה.

אבל זה איננו סוף הסיפור. קשה לראות את הסונים, ובראשם סעודיה וטורקיה, מקבלים התפתחות זאת בשיוויון נפש, ועוצמת המאבקים בסוריה ובעיראק רק תחריף.

פנחס ענברי הוא אנליסט בכיר של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר