"דמוקרטיה מתגוננת" בצל הפיגוע בלונדון

הפיגוע בלונדון, מהקשים שידעה העיר, מתווסף לשרשרת ארוכה של פיגועים במאפיינים דומים שאירעו בעבר בישראל ובמקומות שונים באירופה ואין בו כל חידוש מבחינת דפוס הפעולה, מאפייניו ומניעיו של המפגע - מוסלמי ש"הושפע מדאעש".

הפיגוע בלונדון מהווה תזכורת לעובדה, שבאירופה לעיתים קרובות מנסים להדחיקה, כי מדובר במערכה בין האסלאם הרדיקלי על גווניו לבין החברה והתרבות המערביים, שהטרור הוא רק אחד מביטוייה.

המערכה נגד המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה היא ללא ספק מרכיב מרכזי במאבק נגד אחד מגילוייו הקיצוניים ביותר של האסלאם הקיצוני, אולם גם ניצחון במערכה זו לא ימנע את המשכו של העימות בכל מקום בו האסלאם הרדיקלי צבר תומכים במשנתו ודרכו.

החשש במדינות אירופה ובעבר גם בארה"ב להצביע על האסלאם הקיצוני כמי שמניע את הטרור האסלאמי, הינו חסר יסוד שכן המדינות המוסלמיות בעצמן אינן מהססות להצביע באופן מפורש על ארגונים וקבוצות אותן הן מזהות כאסלאם קיצוני וכישויות טרוריסטיות ולהוציאן מחוץ לחוק. זאת, מכיוון שהמדינות המוסלמיות המתונות נפגעות באופן חמור הרבה יותר מפגיעת הטרור האסלאמי, בהשוואה למדינות המערב. דוגמה בולטת בהקשר זה היא מצרים, אשר הכריזה על ארגון האחים המוסלמי - החמאס ושלוחת המדינה האסלאמית במצרים כארגוני טרור.

מאבק אפקטיבי באסלאם הקיצוני ובטרור האסלאמי שהוא מייצר, דורש להערכתי חמישה מרכיבים מרכזיים: תחילה, הבנה והכרה שמדובר בעימות עמוק ושורשי שמקורותיו דתיים ותרבותיים. אחר כך, גיבוש אסטרטגיה כוללת שתטפל לא רק בטרור, אלא גם בגורמים הדתיים, האידאולוגיים, החברתיים והכלכליים שמזינים אותו.

מרכיב שלישי - הבנה שהחברה הדמוקרטית המערבית נתונה תחת איום, וכי "דמוקרטיה מתגוננת" זקוקה לכלים המתאימים על מנת להגן על עצמה. במציאות המורכבת כיום נדרשת נכונות להתפשר זמנית על מרכיבים מסוימים במארג הדמוקרטי במדינות המערב, על מנת להעניק לגורמי הביטחון במדינה את הכלים החיוניים למאבק בטרור האסלאמי ומקורותיו.

מרכיב נוסף, הואשיתוף פעולה מדיני, משפטי ומודיעיני בין המדינות הסובלות מהטרור האסלאמי. ומרכיב אחרון הוא סיוע ותמיכה בינלאומיים למשטרים במדינות המוסלמיות הנאבקים באסלאם הקיצוני ובטרור האסלאמי דוגמת מצרים, ירדן ועוד.