השמצה מכוערת

עלילות רבות ומגוונות הופנו לאורך השנים נגד ציבור המתיישבים, מאז הוקם מפעל ההתנחלות ביו"ש. הם מחביאים את הכסף בין יצהר לאיתמר, מוציאים את פת הלחם מפיותיהם של ילדי הפריפריה, שורפים עצי זית לארוחת הבוקר, רוקחים מזימות לפגיעה בפלשתינים בצהריים ומקנחים בגזילת קרקעות עוד לפני ששוקעת השמש. הכל היה שם, במסע ההשמצה נגד המתנחליםהאחראים לביצוע הזוועות המצוות עליהם בפרוטוקולים של זקני יש"ע.

אין חידוש בהשחרת שמם של המתנחלים, אך העלילה המופצת נגדם כעת היא ככל הנראה המכוערת, השפלה והשקרית מכולן. כבר בשבת השחורה של 7 באוקטובר החלו עיתונאים בבניית העלילה, והיא ממשיכה להתגלגל עד היום, בסיועם הנדיב של מובילי דעה ושל קצינים בכירים לשעבר.

לפי העלילה, כוחות צה"ל הוסטו מאזור עוטף עזה לאזור יהודה ושומרון, והפקירו את תושבי העוטף חשופים למתקפת חמאס. למעשה אלו הם המתנחלים שאשמים, בעקיפין,בזוועות שמחת תורה. אילו היו מוותרים על שאיפתם להתיישב בארץ ישראל ההיסטורית, לחיות שם את חייהם ולחגוג שם את חגיהם - ייתכן שהיו ניצלים, לכל הפחות, חלק מתושבי שדרות, אופקים, בארי, כפר עזה ויתר היישובים שספגו את אכזריות חמאס.

ניתן לכתוב רבות על הנבזות והרשע שברקימת ההכפשה הזו, כמו על השקריות המסיתה שעומדת בלב תיאוריית אשמת המתנחלים בטבח. מתיישבים רבים לא היססו לרגע, קפצו מיישוביהם ונכנסו אל החלל שהותיר המחדל הצבאי והמודיעיני, נלחמו ונהרגו עבור יישובי העוטף, בעוד הצבא עדיין מנמנם ומתקשה להתמודד עם הקריסה הרוחבית. רבים מהמתנחלים נלחמים ונהרגים ברצועת עזה.

מעל לכל זאת עומדת העובדה הפעוטה כי לא הוזז ולו חייל אחד מפעילות הביטחון השוטף שלו בגזרת עזה לטובת יהודה ושומרון. לכל היותר, נשלחה עתודה מטכ"לית המונה 100 לוחמים לתגבר את הגזרה הבוערת של פיקוד המרכז.

מתיישבים רבים לא היססו לרגע, קפצו מיישוביהם ונכנסו אל החלל שהותיר המחדל הצבאי והמודיעיני, נלחמו ונהרגו עבור יישובי העוטף, בעוד הצבא עדיין מנמנם ומתקשה להתמודד עם הקריסה הרוחבית

אך מה הטעם לנפנף בגבורת המתנחלים, בשותפותם במאמץ המלחמתי וגם במקום הכבוד ששמור להם בשורות הנופלים בהגנה על המדינה - כל עוד ההנחה המסתתרת בין שורות עלילת הדם היא שזכותם של המתנחלים להגנה היא משנית? ההחלטה על מיקוד הפעילות של צה"ל ביהודה ושומרון היא תוצאה של פיגועים הולכים וגוברים, רצח כמעט שבועי של בני משפחה ואזרחים. אך למפיצי העלילה אין עניין בכך, משום שעבורם מתיישבי יהודה ושומרון אינם אלא כלי ניגוח, וההגנה עליהם היא משנית בחשיבותה. או בקיצור: חיי המתנחלים אינם נחשבים.

זו חרפה לכל המעורבים בהפצת עלילת הדם. זהו קלון לבכירי הצבא, ובראשםהרמטכ"לודובר צה"ל, שלא טורחים למחות נגד הכפשת לוחמיהם תושבי ההתנחלויות ולנקות את שמם, ומסייעים בשתיקתם ובגמגומם להפצת התזה שלפיה היה זה משגה צבאי להעלות על הדעת לתגבר את האבטחה של אזרחים ישראלים הנטבחים בכבישים וביישובים. המתנחלים לא זקוקים לתירוצים, ולא חייבים התנצלות לאיש. זו חובת צה"ל להגן עליהם, וחובת ראשיו להילחם בעלילה המופנית נגדם, כמו גם בטענה שהם אזרחים סוג ב' הנושאים באחריות לטבח.