7 ימים באנטבה: אי הבנת לחימה בשדה קרב

כבר אסור שיהיו לנו גיבורים. כך לפחות עולה מהסרט "צ'רצ'יל", שעשה רצח אופי לאיש שהוביל את בריטניה לניצחון במלחה"ע השנייה. הסרט "7 ימים באנטבה", שיצא לאחרונה, עשה אותו דבר לגיבור החילוץ הדרמטי, יוני נתניהו.

הסרט מבוסס על ספר שכתב ההיסטוריון הבריטי סול דיוויד. מריאיון שהעניק דיוויד לאחרונה אפשר להבין, שהטרוריסטים הגרמנים באנטבה מילאו תפקיד יותר חשוב בהצלת החטופים מאשר יוני. הוא טוען שהיו להם ספקות באשר למבצע, ושנמנעו מלהרוג את החטופים כשיכלו. מדוע? הם פיתחו אמפתיה לחטופים ו"זה לא היה נראה טוב שגרמנים שוב הורגים יהודים, אחרי השואה". למי זה לא נראה טוב? הם הרי חטפו יהודים באיומי נשק, ביצעו סלקציה מצמררת כמו באושוויץ, ונמנו על קבוצת טרור אנטישמית בשם "התאים המהפכניים".

באותה נשימה, דיוויד ממעיט בחשיבותו של יוני, וטוען ש"הוא לא היה דמות מרכזית בתכנון המבצע". אך חבריו של יוני בסיירת מטכ"ל מתארים אותו כ"אבי המבצע", ומאשרים שנטל חלק בתכנון הדקדקני לאחר שקיבל הוראה מדן שומרון להכין תכנית פעולה.

בכך שהוא מנסה להטיל דופי בפעולות של יוני, פרופסור דיוויד מראה, שגם האקדמאי הכי קפדן לא בהכרח מבין את המציאות של לוחם בשדה הקרב. הוא טוען ש"בסופו של דבר, המבצע הצליח בזכות המזל, יותר מכל דבר אחר". כל מי שהיה בשדה קרב יודע כמה קריטי המזל. מהות הקרב היא ליצור מזל ולהשתלט על הכאוס. אף תכנית לא שורדת את המגע הראשון עם האויב, אומרים בצבא הבריטי. הסיבה היא, שבניגוד לפעילות אנושית אחרת, בשדה הקרב כשאתה ממלא משימתך, האויב מנסה להרוג אותך.

אני לא מכיר מבצע שהתרחש לפי התכניות וללא כשלים. היו משברים בלתי צפויים במבצע אנטבה. למשל, כשחייל אוגנדי ניסה לעצור את הכוחות. כמפקד מנוסה, יוני ידע מייד שעליו לחסלו. לטענת דיוויד, זו הייתה טעות משמעותית. הסיבה? פעולות האוגנדי היו נוהל שגרתי. טענה מגוחכת. במצבים כה רגישים ומסוכנים, אף מפקד לא יסתכן באי-פעולה, אפילו אם פירוש הדבר אבדן ההפתעה.

דיוויד טוען שהפעולות של יוני היו "מרכיב משמעותי בכך שהמבצע כמעט הפך לכישלון מוחלט". אך המבצע לא נכשל. הוא היה פשיטת הקומנדו המוצלחת ביותר מאז מלחה"ע השנייה. צה"ל טס 2,500 ק"מ מהבית, הציל יותר ממאה חטופים מידי מחבלים גרמנים וערבים ומחיילי אידי אמין. לא הייתה הצלחה כה מרהיבה עד אז, ומאז. גם היום נלמד המבצע ברחבי העולם ומשפיע על הלחימה בטרור במערב.

הרבה ישראלים מילאו תפקידי מפתח במבצע, אך בניגוד ל"ממצאים" של דיוויד, את התפקיד החשוב ביותר מילא יוני נתניהו. דיוויד מבקר אותו על שחשף עצמו לאש האויב והביא למותו. אנשים מטיחים ביקורת בעודם יושבים בסלון ביתם. הטענה, שמותו של יוני מלמדת שתפקידו היה שולי, מלמדת על חוסר הבנה במנהיגות קרבית. גם אם נהרג המפקד בעל ההשראה הגדולה ביותר, השפעתו על חייליו לא נעלמת.

יוני היה מסוג האנשים שאף חייל לא רצה לאכזב. עשרות מחבריו לנשק חרגו ממנהגם שלא לדבר, והתגייסו להגנתו לאור הניסיון לפגוע בו. כך גם עושים בצבא הבריטי: נאמנות המפקדים הכי טובים לחייליהם, מולידה נאמנות של החיילים אליהם.

המבצע היה המבצע של יוני, וכאשר נהרג, הנחישות לבצעו הייתה כפולה ומכופלת; לא לנקום אלא שמותו לא יהיה לשווא; ומשום שכמו יוני, גם חייליו היו האמיצים והטובים ביותר.

פרופסור דיוויד והבמאי חוזה פדילה הצטרפו לטרנד השחוק שלפיו רה"מ בנימין נתניהו מנצל את מות אחיו לקדם עצמו פוליטית. רמיזות ציניות כאלה, כמו גם רביזיוניזם היסטורי כה תלוש מהמציאות, פוגע בכבודם של שני ענקים ישראליים.

קולונל ריצ'רד קמפ היה מפקד הכוחות הבריטיים באפגניסטן