"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשורה: בתי דין הלכתיים פרטיים

,עודכן

20 שנה היתה צביה גורודצקי עגונה וכבולה לאדם שאינה מעוניינת להיות נשואה לו. כשהיתה בת 33 פנתה לראשונה לבית הדין הרבני בבקשה להתגרש, ונתקלה בסירוב עיקש של בעלה. כדי להתמודד עם סרבנותו, הטיל עליו בית הדין מאסר בשנת 2000, מתוך תקווה ששלילת חירותו תיצור עליו לחץ והוא ישתכנע לתת לצביה גט. אלא שבניגוד לציפיות, הבעל בחר לשהות ב־18 השנים האחרונות בכלא ולא לשחרר את צביה מנישואיה. רק כיום, בגיל 53, ולאחר שנים שנאלצה לגדל לבדה את ילדיה, היא משוחררת לדרכה.

השחרור התאפשר אף על פי שלא קיבלה גט מהבעל ואף על פי שבית הדין הרבני הממלכתי לא פסק שהיא פנויה. שינוי המעמד ההלכתי של צביה אירע הודות להרכב מיוחד של שלושה תלמידי חכמים מהציונות הדתית ובראשם הרב פרופ' דניאל שפרבר. לשלושה אמנם אין מינוי רשמי בבית הדין - כמו לכל בתי הדין היהודיים באלפיים השנים האחרונות – אך בשבוע שעבר חתמו בכל זאת על פסק דין ארוך שמסקנתו אחת: נישואיה של צביה מבוטלים.

זה היה יום חג עבור צביה ומי שליוו אותה במאבקה, אך גם עבור כל מי שמוקיר את המסורת וההלכה היהודית, וכמעט איבד תקווה מיכולתה לספק לנשים דרכי מילוט מפני סירוב של איש לסיים נישואים. חברי בית הדין דנו והפכו כל אבן כדי לסלול את הדרך לשחרורה, גם בלי הסכמת בעלה. פסק הדין שניתן מכריז: יש דרכים לפתור מצוקות ואסונות הנגרמים בגלל הלכה אחת שלפיה "האיש מגרש ברצונו". אם בתי הדין לא מעוניינים לאבד את אמון הציבור, כדאי שגם הם ישתמשו במנגנונים כאלה.

זה גם היה יום חג לכל אוהבי האדם, לא רק מפני שאישה אחת קיבלה בחזרה את חירותה, אלא מפני שעצם הקמת בית דין דתי שאינו כפוף למדינה, מבטא חופש דת. מקובל לדבר על הפגם בדמוקרטיה הישראלית, שאינה מאפשרת נישואים אזרחיים. אבל פגם פחות מדובר הוא הכפפת כל אזרחי המדינה - ובכללם שומרי המצוות והמסורת - תחת קורת גג אחת של מערכת בתי דין חרדית נוקשה. הקמת בתי דין אורתודוקסיים פרטיים, שיאתגרו את המערכת הממלכתית לשפר את השירות הניתן בה, גם תגשים ערך חשוב של חופש הדת וריבוי דעות בהלכה, בדומה לנעשה לאחרונה בתחום הגיור והכשרות.

יהיו מי שינופפו בלהט באיום ספרי היוחסין המוכר ובמילה הקשה "ממזרות". לאלו אני מבקשת להזכיר ששני בני הפלוגתא הגדולים מתקופת המשנה - הלל ושמאי - "לא נמנעו מלשאת (נשים) זה מזה", אף על פי שחלקו בנושאי אישות וממזרות. כדאי גם לזכור את הנחיית חכמינו, מאות שנים לפני שהעולם המערבי חלם להפריד דת ממדינה: "עשה לך רב".

ניצן כספי שילוני היא עורכת דין במרכז צדק לנשים וחברת "קולך"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר