"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לזכור את השואה יחד, יהודים וערבים

,עודכן

כשלמדתי בתיכון בנצרת, הוקדש פרק קטן בשיעור ההיסטוריה לנושא השואה. האירוע נלמד באופן שטחי בלבד והוצג כעוד אחד מצדדיה הרבים של מלחמת העולם השנייה. על ה"נכבה", אסונה הלאומי של התנועה הפלשתינית שבעצם הקמת מדינת ישראל, למדנו לא מעט, לעומת זאת.

כמה שנים לאחר מכן, בהיותי טירון בחטיבת גולני, יצאנו לביקור במוזיאון יד ושם בירושלים. רק שם הבנתי לראשונה את ממדי הזוועות. עולם שלם של תוכן נחשף לפניי. אירוע מרוחק והיסטורי הפך לפתע מוחשי, קרוב ורלוונטי ביותר. למרות העובדה שאני לא יהודי, שירותי הצבאי קיבל, לאחר אותו ביקור, משמעות עמוקה ומלאה יותר.

מאז מפריע לי לראות, בכל שנה מחדש, את אווירת הנתק והאדישות בחברה הערבית ביום השואה. הכל מתנהל כשגרה, ואין כל תחושה מיוחדת. לא ייתכן, בעיניי, שכ־20 אחוזים מאזרחי מדינת ישראל לא יכירו באופן משמעותי את השואה, אירוע היסטורי חסר תקדים ובעל השלכות מרחיקות לכת. הוא קשור בעבותות להיסטוריה של העם היהודי ושל מדינת ישראל. אי אפשר לנתק את הקשר שבין הישראליות לשואה.

הוראת השואה הוא אינטרס של החברה הערבית בכללותה // צילום: Getty Images

אבל הוראת השואה לעומקה בחברה הערבית היא לא רק סוגיה חינוכית. זהו אינטרס של החברה הערבית בכללותה, משום שהשמדת העם היהודי ולקחיה נושאים מסר כלל האנושות: האחריות והמחויבות לפעול ברוח ערכים הומניים, מתוך סובלנות וסבלנות, נגד גזענות ושנאת האחר.

כשמערכת החינוך הערבית ממזערת את משמעות השואה בתוכנית הלימודים, היא חוטאת בהעמקת הניכור החברתי, אבל מעל הכל היא פועלת באופן לא מוסרי.

בשבוע הבא יצוין יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. ניצולי השואה הולכים ומתמעטים, גלי האנטישמיות החדשה מכים בעולם, הספר "מיין קאמפף" נמכר בהמוניו בהוצאות מחודשות, וקולותיהם של מכחישי השואה נשמעים בפומבי. דווקא באווירה הזו מתבלט הצורך להכניס את השואה לשיח ההסברה הישראלית, כולל בעולם הערבי.

על המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים לדאוג לכך שהוראת השואה בחברה הערבית בישראל תעמוד בקריטריונים הולמים. הדרך לצמצום פערים, לליבון המחלוקות ולפתרון הסכסוך הערבי־ישראלי היא ארוכה ומורכבת, אבל עלינו לפעול כדי ליצור יחד מציאות שבה, ביום השואה הבינלאומי, כולנו בארץ, יחד עם העולם כולו, נעצור ונתאחד לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה, מתוך הבנה מלאה של משמעות השואה ומתוך מחויבות הדדית לזכור, ולעולם לא לשכוח.

יוסף חדאד הוא פעיל חברתי במגזר הערבי ומנכ"ל עמותת "ביחד - ערבים זה לזה"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר