"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לבקר, אבל על בסיס עובדות

,עודכן

הצטערתי לקרוא בגיליון "שישבת" מ־09.08.19, בטורו של אברי גלעד, שאני מעריך כעיתונאי הגון, ביקורת על אגודת אפרת, שאני עומד בראשה. בין השאר, כתב גלעד: "הקמפיין של עמותת אפרת הוא לא מוסרי. הוא משתמש בטיעונים רגשניים ומציע תמיכה קצרת מועד, כדי שנערות ונשים לא ישקלו באופן רציונלי את ההשלכות של לידה לא מתוכננת, שלא על פי רצונן, שלא על פי יכולותיהן". דומה שדבריו של גלעד נובעים מחוסר ידע על פעילותה רבת השנים של אגודת אפרת, ומסטיגמות שקנו אחיזה בחוגים מסוימים בחברה הישראלית.

כמנתח משנת 1963, שזכה להיות שותף להצלת חיים - בין השאר, במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור - החלטתי ב־1977, לאחר קבלת "חוק ההפלות", להקדיש את חיי בהתנדבות לאגודת אפרת, עמותה ללא כוונות רווח, הפועלת לצמצום ולמניעה של הפסקת חיים של עוברים מנשים הרוצות להביא ילד לעולם, אך נאלצות להפסיק את חייו עקב לחצים כלכליים.

אין ספר רפואה ואין רופא בעולם שטוענים שהפלה יזומה היא תהליך רפואי נטול סיבוכים נפשיים וגופניים. במהלך 42 שנה שאני מתנדב באגודת אפרת, הכרתי מקרוב את הצער והסבל הרב של צעירות ונשים שביצעו הפלה יזומה ונשארו עם צלקת נפשית לכל החיים. חלקן אף הפסידו את יכולתן להיות אימהות.

אפרת פועלת מתוך דאגה ותחושת חובה רפואית ומוסרית לעשות ככל האפשר כדי להביא ידע זה בפני נשים, ובפרט נשים צעירות, ושואפת ליצור מודעות רחבה להשלכות השליליות, מבחינה רפואית ובריאותית, של הריונות לא רצויים. עוד ב־1977 קבעתי כמה כללי יסוד לפעילותנו, כדי לוודא מניעה של לחץ רגשי או מניפולציות לא מוסריות. בין השאר, נקבע שהאישה ההרה בלבד תחליט אם להמשיך או להפסיק את ההיריון, ושאסור לנסות להשפיע על החלטתה באמצעות טיעונים שאינם רפואיים, כגון סיבות דתיות, מוסריות, דמוגרפיות או משפטיות. כמו כן, נקבע שהאגודה לא תפעל כדי לשנות את חוק ההפלות, ולא תארגן או תשתתף בהפגנות נגד הפלות.

בזכות פעילות אגודת אפרת, הפועלת ללא תמיכה ממסדית (אפילו קבלת בנות שירות לאומי נאסרה עלינו), זכו יותר מ־75 אלף נשים לקבל תמיכה כלכלית חודשית. לא ידוע על מקרה אחד של אישה כזאת המצטערת שלא ביצעה את ההפלה.

אני מזמין את אברי גלעד ואת הקוראים לבוא ולהכיר את פועלה של אגודת אפרת מקרוב. אנחנו מודעים לרגישות החברתית והפסיכולוגית ושמחים לקבל ביקורת בונה, אך מעדיפים שהיא תתבסס על עובדות, ולא על סטריאוטיפים.

ד"ר אלי י. שוסהיים הוא יו"ר אגודת אפרת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר