"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יותר מדי גוש, פחות מדי מפלגה

,עודכן

לא הליכוד הפסיד בבחירות השבוע, אלא הקואליציה שהליכוד דבק בשיווקה לבוחר. בטרם פוזרה הכנסת, הכתובת נכתבה על הקיר: מועד ב' עומד להזכיר את בחירות 99'. הנושא המרכזי שעמד במרכזן הוא דת ומדינה, או ליתר דיוק, דת וחברה. אך בעוד שבאביב 1999 המפלגה שעוררה את עיקר ההתנגדות היתה ש"ס, הפעם עמדו במוקד יהדות התורה החרדית, וכן בצלאל סמוטריץ' והרב רפי פרץ, נציגי הפלג החרד"לי בציונות הדתית.

ליברמן לא המציא את האג'נדה, הוא פשוט תפס עליה טרמפ. בשנים האחרונות נרשמו ניסיונות לשנות את אופיו של המרחב הציבורי בישראל, כפי שממחישות הסערות סביב מופעי תרבות ואירועים ציבוריים בהפרדה מגדרית. הבוחרים זיהו את החרדים ואת נציגי הפלג החרד"לי כמי שחותרים לשינויים במרחב הציבורי, וליברמן הצליח לייחס את מה שנתפס כאיום לליכוד ולנתניהו. תצביעו ליכוד, טרח והסביר בשתי השפות, ותקבלו את ליצמן. זו עסקת חבילה.

הליכוד, למרבה הפלא, צעד לתוך המלכודת. אמנם בתחילת הקמפיין מונה אמיר אוחנה לתפקיד שר המשפטים, מינוי שנועד לבדל את הליכוד משותפות שמרניות יותר, ולשדר מסר ליברלי, אך בזאת תם המאמץ. במקום למכור לבוחרים את הליכוד כמפלגת העם שתספק מענה לחרדים, לדתיים לאומיים, למסורתיים ולחילונים, ואת נתניהו כמבוגר אחראי שלא "לוקח צד" בעימות סביב סוגיות דת ומדינה, אלא דואג להנמיך את הלהבות ולחתור לפשרה הוגנת; ובמקום שמפלגת הליכוד תוצג כמפלגה בפני עצמה - היא נמכרה בארוחה עסקית כחלק ממפלגת־על רפובליקנית, שיהדות התורה, ש"ס והבית היהודי הן חלק אינטגרלי ממנה.

קמפיין הליכוד, ששיווק את הגוש בכללותו ולא הדגיש את הייחוד של המפלגה ואת סדר היום הפרטיקולרי שלה, שיחק לידיו של ליברמן. והתוצאה צפויה: 3־5 מנדטים עברו מגוש הימין - בראש ובראשונה מהליכוד - לישראל ביתנו ולכחול לבן, אולי אף לאורלי לוי. יותר ממאה אלף בוחרים נרתעו מהארוחה העסקית, והעדיפו לעבור למסעדה אחרת. לו ידעו שניתן לבחור בליכוד מבלי שיחויבו לקבל יחד איתו את מפלגות הגוש, ייתכן בהחלט שהיו נשארים בבית. הליכוד לא היה מסתכן בדבר לו היה דואג לבדל את עצמו.

יום הבחירות הוא תמיד גם יום הכיפורים של הפוליטיקאים; הוא יום הדין, אך הוא גם יום התרת נדרים. עובדה שבנאום ה"אולי ניצחון" בליל הבחירות לא הזכיר בני גנץ ולו במילה אחת את הממשלה החילונית שהבטיח לבוחרים. עובדה שהוא גם לא חוזר בכל הזדמנות על המנטרה "לא אשב עם נתניהו". אפילו ליברמן עצמו לא פוסל נחרצות חבירה לסיעות החרדיות. וכבר היו דברים מעולם: לפני 20 שנה רץ אהוד ברק לבחירות תחת הסיסמה "ממשלה בלי ש"ס". וההמשך ידוע.

הבוחרים לא אמרו "לא" לליכוד; הבוחרים אמרו "לא" לקואליציה הקודמת, והיא זו שהפסידה בבחירות. והליכוד, אלמלא התעקש על ממשלה צרה כאילו מקימים קואליציה לפני הבחירות, אלמלא התעקש למכור לבוחרים ארוחה עסקית מבלי שיוכלו לבחור מנה לטעמם, היה מצליח לשמר את יתרונו הברור כמפלגת השלטון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר