"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצעת שוחד לכל דבר

,עודכן

בניגוד לכל המומחים מטעם עצמם, אני לא יודע איך ייגמר הסיפור ואיזו קואליציה, אם בכלל, תורכב בסוף. לא מעניין אותי גם לעסוק בספקולציות ובתסריטים שלא יהיו רלוונטיים דקה אחרי שילוהגו לאוויר.

אבל דבר אחד מחייב התייחסות: הרעיון הבזוי של התניית ממשלת אחדות בסילוק נתניהו. נמחיש את החוצפה בעזרת דוגמה פשוטה: הליכוד מציב לכחול לבן תנאי - ממשלת אחדות בלי גנץ ולפיד. המפלגה כן, הם לא. נפל האסימון? זה בדיוק אותו הדבר, ומי שמציב תנאי כזה ראוי להיזרק מכל המדרגות.

נתניהו הוא ראש הליכוד. הוא נבחר לתפקידו באופן דמוקרטי. בהמשך נבחר באופן דמוקרטי על ידי יותר מ־25 אחוזים מהבוחרים, שהכניסו לקלפי את הפתק "הליכוד בראשות בנימין נתניהו". אין לאיש זכות להחליט עבור הליכוד מי יעמוד בראשו, ולהכתיב לבוחרי הליכוד מי יהיה מועמדם לתפקיד ראש הממשלה.

הדרישה האבסורדית הזו יכולה לצמוח רק באווירה של לינץ' והחדרת הסלוגן "הוא מושחת" באינפוזיה לוורידי הציבור. חלקו רצה מאוד להשתכנע בכך. אבל יש סיבה טובה לכך שבחברה אנושית מודרנית, אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו, על אחת כמה וכמה במקרה כזה, שבו החשדות הם תוצר של עשר שנות חיטוט אובססיבי במטרה ברורה "למצוא עליו משהו"; עשר שנות פרשיות הזויות שצצו ונעלמו כלא היו; עשר שנות צונאמי תקשורתי והפגנות, שנועדו לייצר מסה קריטית של לחץ על גורמי החוק, ובעיקר על היועמ"ש.

לא ברור מה נותן לעומדים מאחורי הדרישה את הלגיטימציה להרגיש שיש להם יתרון מוסרי על מצביעי הליכוד. לא ניכנס לפרטי התיקים, נזכיר רק שכל הציבור היה חשוף לאותן ההדלפות ולאותם הפרטים. מי שבאמת טרחו להתעמק בהם, הגיעו כנראה למסקנה שמדובר במשהו גבולי ותקדימי מאוד, בלשון המעטה. השורה התחתונה היא שאין הרשעה, ונכון לעכשיו עדיין אין כתב אישום, ולכן אין כל בסיס להציב כתנאי את "הזזתו הצידה" של מי שזכה לאמון ציבורו בהליך דמוקרטי.

ההתניה הזו מעידה יותר מכל על דרך המחשבה המעוותת של מציביה, שבמפלגתם שלהם, אגב, אין שום מסורת דמוקרטית; אין פריימריז, אין בחירות לראשות המפלגה, והם בעצמם "שובצו" על ידי מי שהביא אותם וחייבים לו את מעמדם. עכשיו הם מצפים, כמובן מאליו, שהוועדה המסדרת שלהם תתערב ותבטל בהינף יד את רצון בוחרי הליכוד.

אתם יודעים מה? מדובר בהצעת שוחד. הצעה להתעלם מהליך דמוקרטי חוקי ומחייב תמורת טובת הנאה: "סלקו את ביבי ותצורפו לממשלה". איך זה נשמע עכשיו? לקרוא ללה"ב 433?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר