התעשייה נגד הדמוקרטיה

קבוצה של בכירי תעשיית ההיי־טק הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לצו הצהרתי, המורה כי אין להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על ח"כ אשר הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עימן קלון. אף שמדובר באנשי קבוצה מובחרת, יש לי ספק־מה לגבי מניעיהם, בין היתר בשל הזיקה שנוצרה בין חלק מאליטת ההיי־טק למפלגת כחול לבן. אזכיר כי ערב הבחירות באפריל, כ־100 יזמים ומשקיעי הון סיכון בכירים פגשו את ראשי המפלגה, שאמרו להם ש"זה נותן תקווה שאחרי 13 שנות נתניהו, אפשר לקדם גם את ההיי־טק, להרחיב אותו, לסייע לו לצמוח. נתניהו כבר לא יעשה את זה".

אלא שנתניהו כבר עשה זאת. ב־20 השנים שבהן הוא מכהן כרה"מ וכשר אוצר (ובתפקידים מיניסטריאליים נוספים), עשה ההיי־טק הישראלי קפיצת מדרגה והפך לחוד החנית של כלכלת ישראל, תוך שהוא מזניק קדימה את המשק הלאומי. כשם שהיינו באים חשבון עם נתניהו - ובצדק - לו היה מתחולל כאן משבר כלכלי לאומי, כך ההוגנות הבסיסית מחייבת לתת לו קרדיט גם על ההצלחה הכלכלית בשני עשורים האחרונים.

רה"מ היה בין הראשונים לראות את הפוטנציאל של תחום הסייבר המתפתח, הן בשל הטכנולוגיות הרלוונטיות לביטחון הלאומי והן בשל חשיבות אבטחת המידע במערכות האזרחיות והעסקיות. הוא מינה את האלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן־ישראל לעמוד בראש הצוות שגיבש את התוכנית הלאומית בנושא, שעל בסיסה נבנו בהמשך מערכי הסייבר הלאומיים וקודם מאוד פארק ההיי־טק בבאר־שבע. על בסיס תוכנית העבודה הזו הוקמו מרכזי מחקר באקדמיה, תוך הקצאת תקציבים ממשלתיים ועידוד חברות טכנולוגיה גדולות לבצע את פעילות המו"פ שלהן בישראל. התוצאה - היצוא הישראלי האזרחי בסייבר גדל תוך כמה שנים בכ־%600 והגיע לכמעט 10% מהשוק העולמי. 18% מההשקעה העולמית של המגזר העסקי בסייבר הושקעו בישראל.

רה"מ נקט גם בפעולות מעשיות לחיזוק התעשייה. כך, למשל, בוטלה הרגולציה הכפולה לחברות שנסחרות בארה"ב, תוך יצירת ודאות ואחידות במיזוגים ורכישות, שהם במהותה של התעשייה. בכל הקשור למחסור בכוח אדם, קודמו כמה תוכניות בתחום, שאותן מיישמת ות"ת, שהביאו לעלייה במספר הבוגרים באוניברסיטאות ב־%40. הממשלה אף שינתה את חקיקת המיסוי להיי־טק והגדירה לראשונה מה היא חברת היי־טק בחוק - שוב במסלול ירוק, תוך הורדת מסים. גם אם נניח שכל אלה לא נעלמו מעיניהם של ראשי תעשיית ההיי־טק, רצוי מאוד שהתייצבותם האוטומטית של בכירי התעשייה כנגד נתניהו לא תמעיט מתרומתו החשובה לתעשייה שהזניקה את המשק.

ד"ר אסתר לוצאטו היא מנהלת־שותפה בקבוצת לוצאטו עורכי פטנטים