התגובה הלא צפויה של איראן

חיסול סולימאני ערער את אמות הסיפים במזרח התיכון ובהתאם לכך גרר סיקור תקשורתי נרחב. חלק גדול ממנו התמקד בהשלכות הצפויות, בעיקר באפשרויות של התפתחות עימות ישיר. לתרחישים השונים שהועלו יש להוסיף תגובה אפשרית נוספת, שעוד לא נדונה בהרחבה, אך הרת גורל לישראל: פגיעה אפשרית במערכת הבחירות, בהיקף ובאמצעים שטרם נראו כאן בעבר.

אם איראן אכן תפעל כך בתגובה לחיסול, זו לא תהיה הפעם הראשונה. כבר בתחילת השנה שעברה, דו"ח של חברת Vocativ, המנתחת תכנים ברשתות החברתיות, חשף כיצד מערך של כ־350 חשבונות מזויפים מאיראן, שהגיעו לקהל משוער של כחצי מיליון ישראלים, הפיץ חדשות כוזבות, במטרה ללבות סכסוכים ולהשפיע על הבחירות לכנסת ה־21. לקראת הבחירות הקרובות פעילות זו עלולה להיות משוכללת ונועזת יותר.

בשנה שחלפה מאז חשיפת הרשת, איראן חיזקה באופן משמעותי את יכולותיה במרחב הסייבר במגוון אמצעים, שהחשוב מביניהם הוא העמקת שיתוף הפעולה הצבאי עם רוסיה בלוחמת המידע. שתי המדינות רואות במבצעי סייבר ובהפצת מידע כוזב אמצעים מרכזיים באסטרטגיה שלהן. מומחים צבאיים מהעולם מעריכים, שאיראן מפיקה לקחים רבים ממבצעי הסייבר וההשפעה שרוסיה נוקטת במלחמתה נגד אוקראינה מאז 2014. ניתן להניח שאיראן גם לומדת ממערכות הבחירות הרבות בעולם שבהן התערבה רוסיה, בראשן הבחירות בארה"ב בשנת 2016.

בסוף אוקטובר חשפה חברת אינסטגרם שלוש רשתות של חשבונות פיקטיביים להפצת חדשות כוזבות. חשבונות אלה אמנם השתייכו לרוסיה אך פעלו למעשה מאיראן. עובדה זו היא אינדיקציה נוספת לאפשרות של שיתוף הפעולה בין המדינות, והיא משמעותית בפרט לאור העובדה שרוסיה משתמשת באמצעים הרבה יותר מתוחכמים מאיראן. הפרופילים הפיקטיביים שלה, למשל, מסוגלים לבצע מניפולציות רגשיות מוצלחות יותר על הגולשים.

בין החיסול לבחירות, שכלול יכולות הסייבר של איראן והעמקת שיתוף הפעולה שלה עם רוסיה, צריכים להטריד את ישראל. בשבועות שנותרו עד ל־2 במארס, איראן עשויה להפיץ מידע כוזב באמצעים מתוחכמים יותר, שלרשויות בישראל יהיה קשה יותר לאתר ושיצליחו להגיע לקהלי יעד הרבה יותר נרחבים. ישראל יכולה להגן על עצמה מתרחיש זה באמצעות שורה של אמצעים: לצד פעולות שכבר בוצעו בעבר (כגון הטלת קנסות על גורמים שמפיצים פייק ניוז), ניתן לאמץ צעדים חדשים שננקטו במדינות אחרות, כגון שבדיה, שם ארבעת גופי התקשורת הגדולים שיתפו פעולה לקראת בחירות 2018.

אופיר בראל הוא חוקר בסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב