יש לנו מה למכור, גם בלי סיוע ממשלתי
היתרון הישראלי ברור - ידע. גם יצוא הסחורות של ישראל הוא למעשה יצוא של ידע - סחורה "חכמה" שאין לבעליה עניין בחיסכון בייצור, הכרוך בחשיפה של פטנטים וידע.
יש מכונות המיוצרות בישראל, כמו מכונות דפוס דיגיטליות ענקיות ויש ייצור ייחודי של מנעולים, כפי שעושים במולטילוק וברב-בריח, יש ייצור של להבי מטוסים, כפי שעושים בישקר ועוד.
בשולי היצוא יש גם יצוא חקלאי ויצוא של סחורות שאין לישראל שום יתרון בייצורן. כמובן ששדולות של יצרנים וחקלאים מנסים לקבל עוד ועוד סיוע כדי לייצא מוצרים, אף על פי שאין לנו יתרון בייצורם.
הסיוע הממשלתי מטה את הכף והופך אותם לכדאיים - לשווא. מדינה שלא נהנית משפע מים לא אמורה לייצא תוצרת חקלאית מסובסדת; גם אין סיבה לסבסד תעשיות אחרות, שאין להן יתרון ברור בשווקים. יש חשיבות לאומית בגידול ובגיוון היצוא, אך אין שום סיבה לסבסד אותו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוערן בר-טל
העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.
