הפעם צריך להודות לבג"ץ

פסיקת בג"ץ נגד איסור הכנסת חמץ לבתי החולים היא אות קלון. לא אות קלון על בג"ץ, אלא אות קלון עלינו. אות קלון על ציבור גדול מסורתי, דתי מתון וחרדי מתון, אוהב היהדות והתורה, שצריך את בג"ץ בשביל למנוע מהלך כפייה דתית כוחנית, מטופשת. ציבור אוהבי היהדות והתורה לא היה צריך לחכות לבג"ץ, אלא היה צריך להתייצב בעצמו מול ההקצנה הזאת שפוגעת בזכויות מיעוטים ומשניאה את היהדות ואת תורתנו המתוקה על העם.

תומכי מהלך הכפייה מהצד הדתי והחרדי ניפקו באופן מפתיע שלל טענות שגויות, שהעידו עד כמה, מפאת אווירת הפולמוס המצערת בחברה הישראלית, גם כוחות מתונים הולכים שבי אחר הקיצוניים הנלהבים התלהבות דתית ממהלכי הכפייה, ומקבלים את עמדות הבסיס שלהם בלי לבדוק אותן. למרבה הצער, בגלל התמיכה של הממסד הדתי במהלך הכפייה הזה, ההסבר הפשוט להלן לא מגיע ישירות מהרבנות הראשית.

העובדה החשובה להבנה היא שכל הטענות ההלכתיות הנשמעות בשיח, ומצדיקות את המהלך משניא היהדות, הן למעשה טענות שגויות. כותרת הטענות היא שאם לא ייאסר על מי שאינם חרדים, אינם דתיים ואינם יהודים להכניס אוכל שאינו כשר לבית החולים - אזי שומרי המצוות לא יוכלו לבוא לבתי החולים בפסח, שכן הדבר אסור עליהם. זו כמובן טענה שגויה, ולא רק בגלל שכידוע לכולנו, בחו"ל גם יהודים חרדים הולכים לבתי חולים בפסח, אף שאין בו כשרות. בפולמוסים סביב הסוגיה עלתה הטענה כי יהודים חרדים יסתכנו בנפשם ולא יוכלו לבוא לבית חולים, כיוון שאסור להיכנס למקום שיש בו חמץ; לא נכון. אין איסור כזה. "אבל ככה הציבור חושב", אמר לי אתמול אחד מרבני בתי החולים. "אז במקום לכפות על ציבור רחב, תסבירו להם שהם טועים וסתם מסתכנים בחייהם", הצעתי.

אחר כך עלתה הטענה שאם מישהו נכנס עם פיתה לא כשרה, הוא עלול להניח אותה על צלחת של בית החולים ולהטריף את הצלחת. גם זה לא נכון. ראשית, יש הוראה שלא לאכול מזון מהבית בכלי האוכל של בתי החולים, ושנית, גם אם מישהו מניח פיתה לא כשרה על צלחת, אחרי שהיא יוצאת ממדיח הכלים היא מותרת בשימוש.

הטענה המרכזית החשובה שיכולתם לשמוע היא "אסור לנו לראות חמץ בפסח". לא נכון, האיסור "לא ייראה לך חמץ" מדבר רק על חמץ של האדם עצמו. מותר לראות חמץ של אדם אחר ואין בכך שום איסור. גם מההיבט של הנראות, ראוי להוסיף כי לאחר החידוש של הדור האחרון בדמות "הלחמניות הכשרות לפסח", אפילו מבחינת הנראות והאווירה אי אפשר לטעון את מה שאולי יכולים היינו לטעון בעבר, שמראה הלחמניות של השכנה החילונית לחדר פוגע בנו עמוקות.

אסור לתומכי הכפייה מהצד הדתי להדחיק על מה בפועל הדיון: האם יעמדו מאבטחים בכניסה לבתי חולים ויבדקו בתיקים של אזרחי ישראל, ברגעים הקשים הללו כשהם מגיעים לבית חולים, וימנעו מהם להכניס סנדוויץ' לבעל או שוקולד לילדה בלי אישור "כשר לפסח"? איזה אוהב יהדות יכול לתמוך בדבר משניא־היהדות הזה, כשברור שההלכה אפילו לא דורשת אותו?

ד"ר אבישי בן חיים הוא פרשן חדשות 13