"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רוסיה: ציפיות המערב מהמחאה מול המציאות הקיימת

,עודכן

המחאות ברוסיה בעקבות מעצרו של אלכסי נבאלני האופוזיציונר, היו הגדולות ביותר בשנים האחרונות. הן התפרשו על פני עשרות ערים ברחבי המדינה הענקית (בת 11 אזורי הזמן), ואנשים צעדו במזג אוויר נוח בעיר סוצ'י שלחופי הים השחור ובקור המקפיא באזורים בהם הטמפרטורה צנחה אל מתחת לאפס.

ברחבי העולם, ממשלים מערביים קראו בתקיפות לשיחרורו של נבלני וגינו את אמצעי הדיכוי שהופעלו נגד המפגינים, ובהם מאסרים אלימים ושיבוש אתרים המפיצים מידע לגבי המחאות. מקרה נבאלני מכה הדים ברחבי ארה"ב ואירופה, אך המבחן היחידי להצלחתו או כישלונו יהיה ברוסיה. במילים אחרות, באיזו מידה יצליח מנהיג האופוזיציה לסחוף אחריו המונים שיאלצו את ההנהגה לשקול רפורמות משמעותיות במדינה. אחרת, ההתלהבות במערב מנושא נס המרד נגד השלטון הרוסי לכשעצמה, היא כמעט חסרת ערך. גם בעבר התנהלותה של רוסיה ספגה ביקורת קשה, אך לא כזו שהביאה את הממשל הרוסי לשקול שינוי כיוון בהתנהלותו, הן מבחינה פנים מדינית והן מחינה אסטרטגית.

השלטונות ברוסיה רואים במחאה נסיון לקדם "מהפכה צבעונית" כגון אלו שאירעו ברחבי מדינות ברה"מ לשעבר. החשש מהנסיון להחלפת השלטון באמצעות מחאה ציבורית, בנוסף לאמונה שהמערב מממן ומקדם מהפכות כאלה, גורמים לכך שהמחאות נענות ביד קשה מצד השלטונות. מבחינת ההנהגה הרוסיה זה מצב של להיות או לחדול, לשלוט או ליפול, ולכן לא יאפשרו שינוי מדורג או חלקי לכיון דמוקרטי-ליברלי יותר, אלא יפעלו לרסק את המחאה העממית.

גם התקווה המערבית כי רוסיה תישטף בגלי מחאה שיבאו לשינוי, מנותקת מהמציאות בשטח. רוב העם המקומי ניזון מערוצי התקשורת הרוסית הממלכתית אשר מציירים את המחאות במדינה כאירוע שולי. מעבר לכך, התקשורת הרוסית מציינת השכם וערב כי ארה"ב במיוחד, והמערב בכלל, הם האשמים ברעות החולות של הקיום ברוסיה ובהן המצב הכלכלי המתדרדר. אותה תקשורת, בפנייה לרגשות הפטריוטיים, במיוחד של האוכלוסייה המבוגרת יותר, גם מאשימה את המערב בכך שהוא מתערב בענייניה הריבוניים הפנימיים של רוסיה, מלבה ואף יוזם את המחאה על מנת להסיט את הדעת מבעיות המערכת הליברלית. חלק קטן בלבד מהעם, צעירים ברובם, הם בעלי גישה ועניין לדיווחים במדיה החברתית ובערוצי תקשורת אחרים אשר מסקרים את המחאה. חלק מצומצם אף מוכן למחות ולהסתכן באלימות ובמאסר.

בשורה תחתונה, המחאות צפויות להמשך בשבועות הקרובים וייתכן אף שיימשכו עד הבחירות לפרלמנט בספטמבר הקרוב. ברם, הפער בין ההתלהבות המערבית מהמחאה, וממנהיגה נבאלני, לבין המתרחש ברוסיה בפועל, מרמז שייתכן וכתפיו של האופוזיציונר הרוסי צרות מלשאת את נטל השינוי אליו המערב מייחל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר