לצד ההכרזות המעודדות, יש לזכור: הקורונה לא נעלמה

התוצאות המעודדות של ניסוי פייזר אינן מפתיעות ובפירוש מספקות מנת אופטימיות לילדינו ולנכדינו. ברור לנו שככל שאדם צעיר יותר - כך החיסון יעיל יותר, ולכן אין זה מפתיע שזה מגיע עד כדי 100% יעילות בבני נוער.

ביחס לתופעות לוואי, לכאורה היה ניתן לצפות שיהיו יותר כאלה בקרב מתבגרים, אך בפועל הן היו מינימליות בקבוצת הגיל הזו. יש לנו בישראל אינדיקציה קודמת לכך, משום שכבר חוסנו כ־700 נערים ונערות עם גורמי סיכון - ולא נרשמו תופעות החורגות מהסביר. מובן שטרם ראינו את הפרסום המדעי, ודבריי מתבססים על הודעת פייזר שיצאה בתקשורת.

ברמה הטכנית, אפשר להעריך בזהירות שלאחר דיון בעניין בוועדת החיסונים במשרד הבריאות - וכמובן לאחר אישור ה־FDA - יהיה ניתן להעניק לבני 15-12 את החיסון בתוך שבועות אחדים בלבד.

בד בבד, צריך להרבות בהדרכה נכונה ולהסביר את חשיבות החיסון בקרב המתבגרים. החיסון בקרב גילים אלה חשוב מאוד, הגם שהם לרוב אינם חולים קשה, אבל כפי שנוכחנו לראות בשנה החולפת הם עלולים להדביק בהיקפים גדולים. ביחס לנתונים של בני פחות מ־12, מתקיים כעת מחקר ונכון לעתה, לא נראה שעד סוף השנה יהיה חיסון בקבוצת גיל זו.

באופן כללי, אפשר לומר שההיענות בקרב מבוגרים לחיסון היא טובה למדי: חצינו את רף ה־57% ואנחנו צריכים לשאוף להגיע לפחות לכ־80% מחוסנים ללא קשר לשאלת חסינות העדר (שתלויה בשיעור ה־R), רק כדי שנהיה יותר בטוחים על כל מקרה או וריאנט שעלול חלילה להגיע. כאן יש להזכיר את חשיבות קיום הבדיקות בגבולות ומניעת כניסת וריאנטים מסוכנים יותר חלילה לתוך ישראל, כמו המוטציה הברזילאית. ככל שהזמן עובר, אנו רואים באיזה מקום ישראל נמצאת לעומת מדינות אחרות בעולם ואת הקושי שלהן בהשגת חיסונים זמינים בהיקפים גדולים.

לדעתי, הגיעה העת לפתוח את מערכת החינוך באופן מלא, אין טעם להמתין עוד. יש לעשות זאת כמובן תוך הקפדה על ריווח ועל עטיית מסיכות, ובין היתר גם בקיום בדיקות מהירות כדי לבחון מהי תמונת המצב מבחינת חסינות המורים וסגל ההוראה.

בנוגע לעטיית מסיכות באוויר הפתוח, נכון שכאשר אדם נמצא בחוץ ואין סביבו הרבה אנשים - אין בעיה של ממש להוריד את המסיכה. השאלה היא מה רמת המשמעת של הישראלים כשהם נכנסים לתוך מבנה, וכאן אין בהכרח הפרדה מבחינת המעשים של הישראלים. לכן אני נוטה לסקפטיות בעניין ביטול חובת העטייה בחוץ.

הבשורה של היום היא טובה מאוד ועדיין צריך לזכור שהקורונה לא נעלמה. אצלנו בשיבא, למשל, יש כמות חולים מכופלת של אנשים המונשמים במצב קשה, עם אקמו - שאולי השתלת ריאה עשויה לסייע להם - מאשר חולי קורונה. צריך להיות סבלניים ולזכור שמצבנו היחסי כבר טוב למדי, בפירוש טוב בהרבה ממה שהיה עד לא מזמן, ובוודאי ביחס למדינות אחרות.

הכותבת היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא תל השומר ויו"ר האיגוד למחלות זיהומיות

הביא לדפוס: דן לביא