אם רק נתניהו ילך בסוף - הפסדנו

אלופים שהתגאו בקונספציה שעלתה לנו בדם, גנרלים בדימוס שהסבירו שהסכנה אינה הפלשתינים אלא המתנחלים ו"ההקצנה בעם" - יישארו • אהוד ברק יקרא לזה ניצחון

רה"מ נתניהו, צילום: אי.אף.פי

בזמנו הסברתי מעמדת הימני השמרן שרק אחרי המלחמה, כל מי שהיו חלק מהמערך ומהתפיסה הביטחוניים בעשורים האחרונים, ובראשם נתניהו, חייבים ללכת הביתה. ההתגייסות הבלתי נתפסת של כל חלקי העם - מקפלניסטים ועד לנערי גבעות - לטובת עזרה ותמיכה בתושבי העוטף והחזית, מראה שאחדות זה בדיוק מה שאנחנו צריכים. שזה עובד. ונריב אחר כך כמו יהודים טובים.

אלא שהשבוע הזדמן לי לצפות בפאנל מלחמה אקראי באחד מהערוצים. המחזה מטמטם: כמעט אותו הרכב פרשנים שראיתי בשלושה(!) מבצעים קודמים, מלהג אותן שטויות מביכות באותו טון רציני ומבין־כל.

כתבים צבאיים מפספסים (חלקם ביודעין) דיון על המחדל הביטחוני הגדול ביותר מאז יום כיפור, ומעדיפים להתמקד בדיון על האשמת הממשלה, לעומת פרשנים מדיניים שרק לפני חודש הזדעזעו מהאצבעות הקלות של חיילינו על ההדק, ושמכים עכשיו על השולחן, ובמפתיע מאשימים דווקא את...

ממש במקביל, התחלתי לקבל הודעות "ניטרליות" (מכון השמאל הרדיקלי "זולת") מ"אזרחים דואגים" (זהבה גלאון), מעוצבות היטב וממומנות היטב, שהמסר היחיד שלהן הוא ש"כל המדינה" רוצה שביבי ילך עכשיו.

בקיצור, בזמן שרוב העם - שמאל וימין, הראשונה והשנייה, הנכנסים לאסי ואלו שנשארים בחוץ - פועלים בחזית בצורה זו או אחרת, קנאי הרל"ב כבר עובדים כדי להשיג את הניצחון היחיד שחשוב: להפיל את הממשלה בכל, אבל בכל מחיר.

מצד אחד, מובן שאין מה להיות מופתעים מהציניות הקיצונית של האהוד־ברקים, הברסלריות והמשה־רדמנים. בניגוד לרוב מפגיני קפלן השפויים בחזית, אין מה לצפות ממי שכבר ניסתה להסביר מיהם הנאצים פה (היי שקמה), או ממי שייחל לגופות יהודיות צפות בירקון (היוש אהוד).

הימני הממוצע כועס על נתניהו וגם על מערכת הביטחון - הרל"ביסטים כועסים רק על אדם אחד. זו זכותם, הבעיה היא הנגזרת שלהם: נתניהו יעוף, אבל כמעט 100% ממערכת הביטחון והמודיעין, שכשלו אחרי עשורים של ראיונות שחץ ורהב על אויב ש"רק רוצה שקט כמונו"? הם יישארו.

בקיצור, בזמן שרוב העם - שמאל וימין, הראשונה והשנייה, הנכנסים לאסי ואלו שנשארים בחוץ - פועלים בחזית בצורה זו או אחרת, קנאי הרל"ב כבר עובדים כדי להשיג את הניצחון היחיד שחשוב: להפיל את הממשלה בכל, אבל בכל מחיר

אלופים שהתגאו בקונספציה שעלתה לנו בדם, גנרלים בדימוס שהסבירו שהסכנה הגדולה אינה הפלשתינים אלא המתנחלים ו"ההקצנה בעם"; קציני מודיעין שחייכו חיוך אבהי מול תרחישי כיבוש של יישובים על קו התפר - הם יישארו כדי להמשיך את ההשתבללות, כי הם בכלל לא טעו.

נחשף ששר הביטחון מקיף עצמו בקבינט יועצים מיוחד, שמורכב מאותם האנשים ומאותה הקונספציה, וזה הנתון הכי מלחיץ בנוגע לעתיד: אם שדרת הביטחון, הממשלה ונתניהו יעופו ובצדק אחרי המלחמה, יהיה פה לראשונה סיכוי לבנות אסטרטגיה חדשה, עם שדרה פיקודית שרודפת אחרי רוצחים בחווארה ולא שומרת עליהם, וממשלה עם רוב חדש שמפנימה את מה שמחוץ לאולפנים כבר מבינים: אין הבדל בין הנאצים בעזה לאלו שביו"ש. אבל אם רק נתניהו יעוף - נישאר בדיוק באותו המקום, ממתינים לטבח הבא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר