פני הרוע באקדמיה האמריקנית

לא רק מערביי עזה הגיח עלינו הרוע הג'יהאדיסטי.גם במרכזי האקדמיה האמריקנית הוא מהדהדוזוכה לתמיכה בוטה או לתמיכה שבשתיקה. פרופ' אסנת עקירב, נשיאת האגודה הישראלית למדע המדינה, כתבה לחברי האגודה שגם בחלוף שבועיים פנייתה לאגודות מקצועיות מקבילות לגנות את זוועת עזה נענתה בשלילה או בהתעלמות, למעט אגודה אחת. החברה האמריקנית הזדעזעה עמוקות מהנאציזם המוסלמי, אבל באוניברסיטאות העילית המצב שונה.

ישראלים ויהודים אמריקנים חברי סגל שם מוצאים עצמם בתוך אקדמיה אמריקנית מנוּונת מבחינה מוסרית ועקומה בתפיסות המציאות שלה. הם מרגישים יותר ויותר רדופים. כך, למשל, קרא בגרון ניחר שי דוידאי, פרופסור ישראלי בביה"ס למנהל עסקים של אוניברסיטת קולומביה בהפגנה על מדשאות האוניברסיטה, כי כל הורה השולח את ילדיו ללמוד באוניברסיטאות ניו יורק, הרווארד, סטנפורד, ברקלי וקולומביה חייב לדעת שאין להם הגנה מהתנכלות ארגוני סטודנטים תומכי טרור, הרואים בהם מטרה לגיטימית ל"התנגדות". נשיאי האוניברסיטאות האלה לא מיהרו להתייצב נגד מרצים וארגוני סטודנטים התומכים בפשעי מלחמה נגד ישראל ויהודים.

הם אף התירו להם הפגנות וצעדות המוניות בעד טרור וחיסול מדינת היהודים, כי הן חוסות לדעתם תחת "חופש הביטוי". זוועת עזה גונתה בפיהם בשפה רפה. המצב אינו שונה מהותית באוניברסיטאות אחרות, כמו קורנל, בראון או פנסילבניה. על רקע זה התפטר התורם הישראלי עידן עופר מהוועד המנהל של ביה"ס למנהל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד, אותו בת ספר שקרן וקסנרשלחה את בכירי הביטחון והממשל של ישראל להשתלם בו, ועכשיו הודיעה על ניתוק יחסיה איתו. לא קשה לתאר מה היה טיב ה"השתלמות" של מפקדי צה"ל ובכירי השירות הציבורי הישראלי בהרווארד.

החברה האזרחית בארה"ב, לרבות קהילת העסקים שם, הגיבו בענישה ספורדית על ביטויי התמיכה בפשעי המלחמה הפלשתיניים. ייתכן שהענישה תגבר ותהיה שיטתית, וייתכן שאת תשומת הלב תתפוס הפגיעה שייפגעו בהכרח הלא־לוחמים בעזה אחרי הפלישה הקרקעית של צה"ל, אם לא נצליח לדחוק אותם דרומה.

מהלך הפתיחה של המלחמה פתח חרך תצפית לעומק הריקבון המוסרי במדעי הרוח והחברה בעולם כולו תחת ההנהגה הניהיליסטית והמקולקלת של האקדמיה האמריקנית.

חתירה לאמת הוחלפה ב"תקינות פוליטית", רב־תרבותיות ורלטיביזם מוסרי. מה שקרה לאקדמיה ברוסיה הסטליניסטית קרה לאקדמיה באמריקה הפוסט־קולוניאליסטית: הדוקטרינה הפוליטית גברה על האמת ורמסה את המוסר. השניים קשורים, כמובן: כאשר חותרים תחת היכולת לברר אמיתות חברתיות ופוליטיות, או להבחין בין קירוב לאמת לבין שקר פרוע, התוצאה אינה ספקנות בריאה. התוצאה המוסרית, ולא רק המדעית, היא השתלטות של ספקנות פרועה על השיח עד כדי אובדן יכולת להבדיל בין טוב לרע. מחיסול מושג האמת בידי הפוסט־מודרניזם הדרך לאבדון מוסרי קצרה.

ישראלים ויהודים אמריקנים חברי סגל שם מוצאים עצמם בתוך אקדמיה אמריקנית מנוּונת מבחינה מוסרית ועקומה בתפיסות המציאות שלה. הם מרגישים יותר ויותר רדופים

זו צרה חמורה. מדעי החברה והרוח בישראל משועבדים לאקדמיה האמריקנית המצויה בשפל המדרגה. כל הליכי הפרסום, המינוי והקידום במקצועות האלה אצלנו, אפילו בלימודי ישראל ובמדעי היהדות, מסורים לשליטה מעשית של "שיפוט עמיתים", שהאקדמיה האמריקנית דומיננטית בו. אנחנו מייבאים לכאן את המחלות המוסריות והמדעיות המאפיינות את האקדמיה שם.

הפגיעה היא לא רק בקציני צה"ל הנשלחים לשטיפת מוח ירודה. יכולתנו להתבונן בבעיותינו באופן מבוקר ומפוכח היא־היא הנפגעת. מדעי החברה והרוח שלנו חייבים להיחלץ משעבודם הפרובינציאלי לאמריקה. נדרשת מהם עצמאות אינטלקטואלית ומוסרית. הם חייבים להתנער מהניכור לחברה שלהם, המתחזֶה לביקורתיוּת, כדי למלא את תפקידם החיוני בעת שגרה, ובוודאי בעת משבר.