להתעורר על הדמוקרטיה

כמו שבוי, שעומד על שתי ברכיו ומתחנן על חייו בעת שאקדח מכוון למרכז ראשו, כך נלחמת בימים אלה הדמוקרטיה הישראלית על חייה. את האקדח מחזיקים ביד בטוחה, לא רועדת לרגע, אנשי המחאה מקפלן וחבריהם.

השבויים, בניגוד למקובל אולי לחשוב, הם ממש לא רוטמן ולוין. גם לא נתניהו וחברי הממשלה. גם גנץ, לפיד ושאר חבריהם לשמאל כורעים על הברכיים, לא מבינים איך בלי לשים לב הפכו משובה לשבוי, ואיך גורלם הפוליטי וגורל המדינה כולה הופקרו בידי קומץ.

כן, מדובר בקומץ. לא חשוב אם מדובר באלף או ב־100 אלף אנשים, עדיין מדובר בפרומיל ממדינת ישראל כולה, שמחליט מתי ייפתחו וייסגרו כאן הכבישים ומתי נוכל לטוס מנתב"ג, ועובד במשרה מלאה בהוצאת דיבתה של מדינה כולה מעבר לים.

"אל תאמינו להם", זעק אותו קומץ בקפלן בקולי קולות, וטען שנתניהו ולוין רק מכניסים את הרפורמה לתרדמת קיץ, במטרה לחדש אותה אחרי החגים. אלא שהמציאות אחרת - הימין הישראלי כולו אולי עשה קולות של נרדם, אבל במציאות הוא שקע בשינה עמוקה בזמן שהמדינה הולכת ונסדקת לו מתחת לרגליים.

זו לא הרפורמה, טמבל. זו הדמוקרטיה הישראלית כולה. והיא על הברכיים, עם אקדח מכוון לה מול העיניים. ומי שעוד חשב שמדובר בחוק כזה או אחר, גילה שבזמן שניסינו לוותר כדי לשמור על שלמות העם - הם המשיכו לקרוע את העם הזה לגזרים.

הימין הישראלי חייב לצאת מהשוק ולהבין שאנו בהיפוך מגמה. בזמן שהרפורמה כבר הלכה לעולמה, המחאה רק מחריפה. היא אלימה יותר, חסרת רסן, הרסנית לכולנו.

בקרוב תגיע נקודת הכרעה נוספת, בבחירות לרשויות המקומיות, וכפי שזה נראה כעת, ישראל ששואפת לדמוקרטיה תפסיד גם שם. כפי שאנשי המחאה הראו יכולות ארגון מרשימות מול הנמנום והזחיחות של הימין, כך גם עלול להיות המצב כאן. הם תפסו עמדות מפתח בקלפיות, כסף רב מוזרם לטובת תנועות מחאה מקומיות, וצבא מאורגן היטב ינהל את מטה יום השטח של אנשי המחאה.

ואחרי שישתלטו על השלטון המקומי, הדרך אל השלטון הארצי תהיה קצרה ומאורגנת, ללא תגובת נגד מהצד השני. אותו צד שני, כאמור, לא כולל בתוכו רק את הליכוד ומפלגות הימין. גם גנץ ולפיד איבדו מזמן את השליטה על ההגה והם נותרו עומדים מהצד - פרסונה נון־גרטה בקרב המפגינים מצד אחד, רועים בלי עדר מהצד השני. ואל תיתנו לסקרים לערפל לכם את העיניים, אני מכיר כמה כאלו שהסקרים טשטשו אותם. תאמינו לי, זה עובר עם תוצאות האמת.

חודשים ארוכים האמנתי בדרך האמצע והפשרה, אפילו לקחתי חלק מרכזי בכמה יוזמות כאלה, אך ככל שחלף הזמן כך הבנתי שהכלבים נובחים ושיירת המפגינים עוברת. הרוב השפוי במדינת ישראל צריך להציב לגנץ וללפיד אולטימטום: או שאתם מסירים את החרם ומקימים ממשלת חירום לאומית, או שאנחנו נקום ונפעל.

הרוב השפוי במדינת ישראל צריך להציב לגנץ וללפיד אולטימטום: או שאתם מסירים את החרם ומקימים ממשלת חירום לאומית, או שאנחנו נקום ונפעל

כאחד מלקחי העבר, נפעל מולם בכבדהו וחשדהו. ניתן להם הזדמנות לעשות את הצעד הנכון, אבל נרים ראש ונכין את התשתית לקראת הקרב על החזרת הדמוקרטיה והזהות למדינת ישראל.

כבר קרוב לשנה שאנחנו אנוסים במדינתנו: מאיימים עלינו בבריחת הרופאים? נקים ארגון רופאים חדש; מאיימים עלינו בסרבנות טייסים? נקים עתודת טייסים שתהיה נכונה ליום פקודה; מאיימים עלינו בירידת מדענים? נגייס מדענים מובילים ובעלי שם מהארץ ומחו"ל.

לא תהיה אליטה אחת שתאיים על פשוטי העם, לא ניתן את ידנו לניסיון הפיכה שבאופן מודע עובד כבר חודשים ארוכים בקריעת העם לגזרים ובשיסוע אח דתי באח חילוני, אחד ימני באח שמאלני.

יהודים! אחים! לוחמים! זה הזמן להתעורר...