יריחו כן וקיסריה לא?

לפני כחודש התמוטט חלק מאמת המים העתיקה של קיסריה. כמה ידיעות עסקו בנושא, אף אחת מהן לא האשימה את ישראל במחיקת ההיסטוריה. אריאל בולשטיין, שכתב דעה לאחר ההכרזה על תל יריחו כאתר מורשת עולמית פלשתיני ("עתיקות יריחו לידינו"), לא כתב אז שום מאמר. יחסה של ישראל לעתיקותיה לא מעניין כשהאירוע מתרחש בתחומי הקו הירוק.

לפני כחמש שנים בנתה המועצה האזורית בנימין אתר תיירות על אדמה פלשתינית באתר עתיקות מוכרז. בזמן אמת פנה הארגון "עמק שווה" והתריע כי מדובר בפגיעה בעתיקות. הבנייה נמשכה. לאחרונה קבע בג"ץ כי יש לפנות את האתר, או אז הביאה המדינה חוות דעת כי פירוק הבריכות שבנתה המועצה האזורית יפגע במערכת האקולוגית ובעתיקות.

אחת לכמה זמן נזכרים כל מיני כותבים כמה חשובות הן העתיקות. לרוב זה קורה אחרי אירוע מדיני שקשור לאתר כזה או אחר, ידיעות כזב שמוצאות מהקשרן, ולפעמים גם אירוע מצער אמיתי כשנפגעות בגדה המערבית עתיקות שמספרות סיפור יהודי. אבל ביום שבו לאנשי הימין יהיה אכפת מהעתיקות בפני עצמן, ולא ככלי להוכחת בעלות על הארץ - ייפתח בפניהם באחת עולם חדש.

הם יגלו שישראל אחראית להרס עתיקות ממוסד בקנה מידה עצום. הם ילמדו שבתל מוצא נהרסה עיר נאוליתית בת 9,000 שנה, שברשות העתיקות הסבירו שהיא משנה את כל מה שידענו על התקופה, לטובת כביש 16. הם ישמעו שבתל אסוויר נהרסה מה שרשות העתיקות הגדירה "ניו יורק של תקופת הברונזה הקדומה", הפעם לטובת מחלף. אפילו תל בית שמש, אתר מימי חזקיהו שהדהים את הארכיאולוגים כשגילו יישוב גדול שהתקיים גם אחרי מסעות ההרס של סנחריב, נפגע דרמטית לצורך הרחבת כביש 38. מי יודע, אחרי כל אלה אולי הם אפילו ישאלו מה היה ברחבתהכותלעד 1967. אם יעשו כן, הם יגלו שמדינת ישראל גילחה בתוך שבוע שכונה שלמה בת 800 שנה.

אם יחפרו עוד, ימצאו שבישראל יש אפילו מוזיאונים על שמם של עברייני עתיקות כמו מייקל שטיינהרדט, ושגם אצל יו"ר עמותת הידידים של רשות העתיקות, שלבי ווייט, נמצאו בשנים האחרונות עתיקות שמקורן בשוד

מי שיתעניינו בעתיקות כשלעצמן יוכלו להסתכל גם על המקאמים המתמוטטים בגדה המערבית - מבני תפילה עתיקים ששימשו מרכזים מקומיים במרחבים הכפריים של הארץ בתקופות המוסלמיות. רובם המכריע נותקו מהקהילות, ואין מי ששומר עליהם. אלו שאינם מתמוטטים הם אלו שהוקדשו על ידי הקהילות המוסלמיות לדמויות מקראיות, עברו תהליכים של ייהוד והפכו מוקד של עלייה לרגל ליהודים.

יותר מכל תפתיע אותם העובדה שמדינת ישראל היא היחידה באזורנו שמאפשרת לענף שנקרא "שוד וסחר בעתיקות" לשגשג. חוק מתיר כזה לא קיים בסוריה, בירדן ובמצרים, ולמעשה הופך את ישראל למעצמת הלבנת שוד עתיקות של המזרח התיכון כולו.

בענף הזה, לצד הפועלים השחורים, השודדים, שהם באמת לרוב פלשתינים, עובדים מתווכים וסוחרים יהודים ולא מעט קונים יהודים בעולם כולו. ממש מופת של דו־קיום. אם יחפרו עוד, ימצאו שבישראל יש אפילו מוזיאונים על שמם של עברייני עתיקות כמו מייקל שטיינהרדט, ושגם אצל יו"ר עמותת הידידים של רשות העתיקות, שלבי ווייט, נמצאו בשנים האחרונות עתיקות שמקורן בשוד. הם מנציחים דעות קדומות כדי למחוק את ההיסטוריה המגוונת של הארץ, במקום לבנות את הגשר שעליו אפשר לחבר בין כל יושביה.