רשימת מכולת של עדיפות לאומית

לרשימת יישובי העדיפות הלאומית, המוגדרים לפי המרחק מהגבול (צמודי־גדר וסמוכי־גדר), תתווסף הגדרה חדשה - "יישובים קדמיים". כך לפי יוזמה ממשלתית חדשה. מעתה, ברשימת היישובים צמודי־הגדר ייכללו רק הנמצאים עד ק"מ אחד מהגבול. ברשימת היישובים הקדמיים ייכללו אלו הנמצאים במרחק של בין שני ק"מ לארבעה מהגבול, וברשימת היישובים סמוכי־הגדר ייכללו יישובים הנמצאים עד תשעה ק"מ מהגבול.

ההחלטה כוללת היבטים חשובים רבים, המתקנים עיוותים של שנים שפגעו בהתיישבות לאורכה ולרוחבה של המדינה, שלא בצדק.

ראשית, חשיבותה של ההחלטה היא בכך שהיא מרחיבה את הגדרת יישובי עדיפות לאומית לכל האזורים סמוכי־הגבול במדינה. כך נכנסו לרשימה לראשונה היישובים הסמוכים לגבול הירדני ולגבול המצרי. ברמה העקרונית, יש התייחסות ראשונה להכללת כל אזורי הגבול של מדינת ישראל תחת קטגוריה אחת. יש חשיבות רבה לכך שאזורים אלו יתועדפו באופן ספציפי, בשל חשיבותם ולפי האתגר שבו הם נתונים בהיותם סמוכי־גבול.

שנית, ההחלטה מאריכה את פרק הזמן שבו יישוב מוגדר "חדש" מחמש שנים לעשר שנים. הקמת יישוב היא תהליך מורכב, הכולל היבטים פיזיים, תשתיתיים, ביטחוניים, חינוכיים וקהילתיים. תהליכי עומק כאלו מתרחשים לאורך תקופה משמעותית, והארכת משך הזמן שבו יישוב מוגדר "חדש" תעניק זמן ויציבות לביסוס יישובים שרק התחילו לצמוח.

שלישית, ההחלטה מוסיפה יישובים הנמצאים על קו התפר, כמו היישוב מי עמי, הסמוך לוואדי ערה. יישובים אלו נמצאים תחת איום ביטחוני יומיומי, אך עד היום לא הוגדרו סמוכי־גבול, מכיוון שלא מדובר בגבול רשמי. יש כ־15 יישובים שהוגדרו עד היום צמודי־גדר ושמהיום יוגדרו יישובים קדמיים, מה שישפיע עליהם לרעה.

עם כל המחירים הכרוכים בכך עבור היישובים שמעמדם אינו כתמול שלשום, ההחלטה החדשה היא טובה להתיישבות ולישראל. ואחריה צריכים להגיע צעדים נוספים שיחזקו את המהלך

ראשי הרשויות בצפון נסערים מההחלטה, וזהו תפקידם - לדאוג לרשויות שלהם. אלא שלכל מדינה, ובמיוחד קטנה, יש צורך בפריסה על כמה שיותר שטח. עם קטן בארץ קטנה לא יכול להרשות לעצמו, אסטרטגית, להשאיר חבלי ארץ ריקים. במקום שבו לא תהיה התיישבות - הריבונות תתרופף, ויכולת ההגנה על האזרחים תיחלש. האינטרס הביטחוני מחייב התייחסות אחרת ליישובי הקצה.

לדוגמה, לאחרונה דווח כי במועצה אזורית משגב, המונה 29 יישובים יהודיים, נולדו השנה פחות מ־200 ילדים. זו תוצאה של הגירה שלילית של הדור הצעיר. המשמעות לעתיד היא דרמטית: אם זה המצב בגנים - מי יאכלס את היישובים בעוד עשור או שניים?

עם כל המחירים הכרוכים בכך עבור היישובים שמעמדם אינו כתמול שלשום, ההחלטה החדשה היא טובה להתיישבות ולישראל. ואחריה צריכים להגיע צעדים נוספים שיחזקו את המהלך: על המדינה לשחרר קרקעות, ולהעניק לכל החיילים המשוחררים הזדמנות שווה והוגנת לרכישת קרקע באזורי עדיפות לאומית, כדי שהאחיזה הציונית בגבולות המדינה לא תאבד.