התפרעויות המסתננים מאריתריאה בתל אביב במהלך השבת האחרונה, מיקדו את העניין בעיקר בעבר. ישראלים הסתכלו בהשתוממות בדיווחים על אודות המהומות וניסו להבין איך הידרדרנו למצב שנחתו כאן כנופיות אלימות מתוצרת חוץ, אשר כבר לא מסתפקות בפשעים "קטנים" כמו גניבות אופניים, אלא יוצאות לקרבות רחוב זו בזו ובמשטרה, כשהן מצוידות באלות, בנשק קר ובהמון תעוזה אלימה.
רק מי שבוחרים מרצון להיות עיוורים למציאות, לא יזהו את הקשר הסיבתי בין סיכול המאבק בהסתננות על ידי בג"ץ לבין התוצאה המרה, שהיא הפיכת דרום תל אביב לממלכה חסרת חוק של כל מסתנניה. עם זאת, ולמרות הפיתוי לטבוע בניתוח העבר, חשוב אף יותר להתעסק בעתיד - ולו רק כדי לא לחזור שוב על הטעויות הקודמות, כי המחירים עליהן רק יעלו.
ממשלת ישראל חייבת ליישם ללא דיחוי מדיניות נחושה, תקיפה וכוללת להרחקה מהירה של המסתננים שמצויים בגבולותינו, ובמקביל לקדם את פני הרעה ולהציב מכשולים בלתי עבירים בפני מהגרים בלתי חוקיים שצפויים להגיע למחוזותינו בשנים הבאות. מדינה יהודית פשוט לא יכולה להרשות לעצמה להתכופף בפני כל מי שמנצל את חולשתה ומחליט להגיע אליה - אחרת בעוד זמן קצר יהודים יהיו כאן במיעוט.
המשפט הבינלאומי אינו מציב שום מגבלה על הרחקה או החזרה למדינת מקור של מרבית המסתננים והמהגרים הבלתי חוקיים ששוהים כעת בישראל.
מדינה יהודית פשוט לא יכולה להרשות לעצמה להתכופף בפני כל מי שמנצל את חולשתה ומחליט להגיע אליה - אחרת בעוד זמן קצר יהודים יהיו כאן במיעוט
קל וחומר נכון הדבר ביחס למדינות כמו אריתריאה, שמקיימת עם ישראל יחסים דיפלומטיים תקינים, או סודאן, שהכירה בישראל והחלה בתהליך הנורמליזציה עימה. רובם ככולם של המסתננים אינם פליטים, מכיוון שלא נרדפו בארץ מולדתם בשל מוצא, אמונות או דעות, ומרביתם גם לא נסו ממלחמה.
דווקא להפך - הם פוגעים בסיכוי של פליטים אמיתיים להיוושע בידי ישראל מן הסכנות האורבות להם, כי המרחם על פייק־פליטים יתאכזר במהרה לפליטים של ממש.
על כן יש להציב בפני המסתננים ברירה מיידית: לעזוב מרצון את המדינה שאליה הגיעו בניגוד לחוק ותוך ניצול ציני של נשיאת שם הפליטות לשווא, או לשהות עד ההרחקה מישראל במרכז סגור, בדומה למתקן חולות שנסגר בשל התעקשות בג"ץ.
אם נחוץ לשם כך לחוקק מחדש את החוק המסדיר את פעילות המרכז, הרי שיש לעשות זאת בהקדם, ואף לצרף אליו את פסקת ההתגברות למקרה ששופטי בית המשפט העליון יעדיפו שוב את האידיאולוגיה האישית על פני החוק ועל פני טובתם של אזרחי המדינה.
כמו כן ישראל צריכה לפתוח שוב במגעים עם מדינות העולם במטרה למצוא מקומות החפצים לקלוט את המסתננים אצלם. גם אם מהלך כזה נבלם ביוזמת ארגוני השמאל הישראליים בעבר, יש לחדש אותו, וביתר שאת. זהו הפתרון הראוי ביותר עבור כל המעורבים, החל מישראל וכלה במסתננים עצמם.
חשוב לא פחות, על הרשויות בישראל להבהיר למסתננים שלא תהיה שום הסדרה שתאפשר להם להישאר כאן לעד - לא מעמד ארעי, לא תושבות, ולא זכות הצבעה לרשות מקומית.
אם חס וחלילה ניכנע להסתננות ונלבין אותה, אירועי השבת בתל אביב יהיו רק קדימון לגלי הפרעות שמחכים לנו מעבר לפינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו