הכלכלה בקאנטים, ובכל זאת הארנונה מתייקרת. מי מרוויח?

חודש מאי הוא לרוב הזמן בו רשויות מקומיות מאשרות את צו הארנונה שלהן לשנה הבאה. אם חשבתם שיושב לו ראש העיר עם הגזבר וחברי המועצה וחושבים אם הם רוצים לקחת מכם יותר כסף וכמה, אז טעיתם. בעצם אף אחד לא יושב וחושב על זה, יש נוסחה קבועה בחוק והנוסחה הזו מאיימת על המגזר הפרטי.

על פי חוק, מידי שנה חייבות הרשויות המקומיות בישראל לייקר את הארנונה שלהן במה שמכונה "העלאת חובה". העלאת החובה מורכבת מהממוצע שבין מדד המחירים לצרכן וממד השכר המגזר הציבורי. לדוגמה, בשנה האחרונה מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.8 אחוז ואילו מדד השכר במגזר הציבורי עלה ב-3.05 אחוז, ממוצע ביניהם יניב עליית ארנונה של 1.92 אחוזים בשנת 2022.

הרעיון מאחורי הנוסחה די פשוט: רשויות מקומיות משתמשות במס הארנונה כדי לשלם שכר לעובדיהן, לכן מצמידים את המס למדד השכר במגזר הציבורי, ביתר הכסף הן קונות מוצרים ושירותים בשוק ולכן מצמידים למדד המחירים לצרכן.

במעין הליך טכני יאשרו רשויות מקומיות ברחבי הארץ את העלאת החובה שקבע להן החוק לקראת 2022. מה עם שנת הקורונה? מה עם המשבר הכלכלי? מה עם בתי ועסקים שניזוקו בגלל מבצע "שומר החומות" או הפרעות בערבים המעורבות? זה לא מעניין את החוק.

העלאת הארנונה שלכם מנותקת ממצבו של המשק, כלומר: ממצבם של משלמי המיסים שצריכים לממן את כל זה. וזה נעשה גרוע יותר: מודל השכר במגזר הציבורי מבוסס על הסכמים קיבוציים. על פי ההסכמים הללו שכר העובדים עולה כל הזמן, הודות למנגנון הוותק ועוד כמה אלמנטים. ההסכם הקיבוצי לא מכיר במשבר הכלכלי ובאירועים הביטחוניים, מבחינתו השכר ממשיך לעלות ואת זה צריך לממן איכשהו, במקרה הזה באמצעות הארנונה שלכם.

זהו מנגנון מעוות, אבל בימים כתיקונם הצמיחה במשק – כלומר: המציאות – מצליחה להדביק את העלאות השכר האוטומטיות של הפקידים. אבל השנה לאור המשבר הכלכלי והתקופה הביטחונית הסוערת, האבסורד זועק לשמים.

בין השנים 2014-2022 הארנונה התייקרה סך הכל ב 16.02 אחוזים, כאשר רק 1.5 אחוזים מתוכם משקפים את מצב המשק ועליית מדד המחירים שעלה ב-3 אחוזים בתקופה זו; ואילו היתר, 14.5 אחוזים, בשל עליית השכר במגזר הציבורי שעלה בכ-29 אחוזים בתקופה זו. כך קורה שלמרות שמדד המחירים עולה מעט מאוד ובחלק מהשנים אף יורד, הארנונה מטפסת ומרקיעה שחקים. כל זאת כדי לממן מנגנון פקידותי שהולך ומתעצם בחסות ההסכמים הקיבוציים של ההסתדרות.

ומי משלם את המחיר? כרגיל, העסקים הקטנים. ברוב הרשויות בישראל, אלא אם אתם זוג אמיד מבוגר ללא ילדים קטנים, הרשות המקומית כנראה מפסידה עליכם כסף. הארנונה למגורים אינה מכסה את עלות השירותים שמשפחה סטנדרטית מקבלת מהרשות המקומית: חינוך, תרבות ופנאי, תברואה וכדומה.

עיקר ההכנסות מארנונה מגיע מעסקים, שמשלמים לרשויות הרבה יותר מהשירותים שהם צורכים. בפעם הבאה שתשבו בבית קפה או תלכו להסתפר קחו בחשבון שעלות ארנונה למטר שמשלם אותו בעל עסק יכולה להיות לפעמים אפילו פי עשרה ממה שאתם משלמים עבור הבית שלכם, מה שיכול להסביר גם את יוקר המחיה.

מדינת ישראל בנתה ברבות השנים מערכים שונים ושמונים לממן את התנפחות מהמגזר הציבורי ומנגנוני הוותק ההסתדרותיים. עברנו כבר מזמן ממשל "האיש השמן שרוכב על גב האיש הרזה" – דהינו המגזר הציבורי שרוכב על המגזר הפרטי ודורס אותו – והגענו לפאזה אחרת: האיש השמן ירד למטה והחליט פשוט לאכול את הרזה.