מעביר דף, יומי

אני כבר מזהה אותם מרחוק.

פיתחתי יכולת כזו, להבין מתוך דבריהם, ובעיקר מתוך סברם, באיזה מצב רוח הם שרויים ומהי הסיבה לכך. ומה שיפה הוא שזה תמיד משותף לכולם. ולעיתים, גם אם איני מכיר את זה שלפניי, אני יכול לנחש שגם הוא שייך לחבורה הזו.

קיצורם של דברים: אני מזהה את לומדי "הדף היומי". אם הם נינוחים ומפריחי מימרות, רעיונות וסיפורים - הרי שאוחזים עכשיו בדפי פרק "חלק" במסכת סנהדרין; ואם הם לחוצים ומצחיהם מכווצים, הרי שעכשיו לומדים את תחילת מסכת יבמות, וכן הלאה.

החוויה הזו נותנת אותותיה באלה שהם חלק ממנה, ולנו, כל השאר, נותר רק לקנא.

נער צעיר הייתי, בימים שאבי מורי החל למסור שיעור יומי בדף היומי. זה נולד מתוך ניסיון לייצר משהו קבוע והפך לעניין מרכזי שכל הבית סב סביבו. כל יום השיעור, הכנתו ומסירתו. פעם בכמה חודשים - סיום מסכת.

לפעמים ממש בביתנו, כשאני מסייע לערוך את השולחן, ופעם בכמה שנים - סיום הש"ס.

כבר שבע פעמים סיימו אבי ולומדי שיעורו את הש"ס, ועוד היד נטויה. עוד מאות אלפים בעולם כולו הם חלק מהמבצע האדיר הזה, וחשים כמשפחה גדלה כשבכל יום מצטרפים אליהם נוספים.

"הדף היומי". ביום אחד, לפני 100 שנה בדיוק, עמד על במת הכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בווינה מנהיג צעיר, רבי מאיר שפירא שמו, והציג רעיון שנשמע כמו פעולה בתנועת נוער.

בואו ונייצר, הוא אמר, לוח לימודים קבוע המשותף לכל יהודי החפץ להגות בתלמוד הבבלי.

כיוון שכבר שנים רבות מודפס התלמוד במתכונת קבועה, וכיוון שכולם לומדים באותה צורת דף, ניתן בקלות לקבוע סדר לימוד קבוע לכולם.

הוא עמד שם על הבמה, לצידו רבנים ומנהיגים מבוגרים ונכבדים ממנו, ובאומץ רב הציג את החזון הזה בצבעים עזים. שני יהודים, הוא תיאר, נפגשים ברכבת. באונייה. במסע. אין ביניהם דבר, אבל בשלב מסוים שניהם שולפים את הגמרא, והנה - שניהם לומדים אותו הדבר בדיוק.

אותן מילים, אותה סוגיה, ובמקום שיתפלפלו איש עם עצמו - הם מתפלפלים איש עם חברו.

ובאותו זמן שהם לומדים בחברותא על הסיפון, יושבים יהודי במקסיקו ויהודי בחיפה ולומדים אותו הדבר.

האם ראה רבי מאיר שפירא בחזונו את אופן התפשטות הרעיון שלו ואת הממדים שאליהם הגיע בתום 100 שנה? התשובה היא בוודאי: כן. יותר משהיה רבי מאיר גאון ומנהיג, הוא היה חוזה ונביא. 100 שנה לפני שנולדה כל רשת חברתית שהיא, לפני שנוסחו סופית עקרונות הפסיכולוגיה של ההמונים, הוא הצליח להגות מבצע שמאגד בתוכו כל עיקרון מתוחכם של שימוש במנועים חברתיים ורתם אותו לטובת הערך המרכזי של לימוד התורה וידיעתה.

100 שנה בדיוק חלפו מאז.

זמן להגיד תודה לחולם הזה, שמבצעו הצליח אחרי מותו הרבה יותר מאשר בחייו.

תודה, רבי מאיר שפירא. הצליח לך למעלה מן המשוער.