טרור או מדינה דו־לאומית

התחושה בישראל, אולי בצדק, היא שאנחנו נמצאים בעיצומה שלאינתיפאדה שלישית- אולי מאבק מזוין ארוך טווח, שלא ניתן להכריע בו. פיגוע רודף פיגוע, ואנחנו בעיקר שומעים על האירועים, על העימותים ועל מבצעי החיסול של צה"ל כמעט בכל ערי הגדה המערבית.

אין שוני כבר 30 שנה, מנהיגי ישראל מבטיחים לרדוף את "ארגוני הטרור", ובמקביל הארגונים מבטיחים נקמה בישראל ובישראלים בכל זמן ומקום, ומי שמשלמים את המחיר הם האזרחים.

בשיטה הזו, שפיכות הדמים לעולם לא תסתיים. לעולם לא ניתן לחסל את ישראל, כמו שלעולם לא ניתן לחסל עם שלם, וכאן נדרשת חשיבה אחרת, לא נקמה או שפיכות דמים, אלא נדרשת יוזמת שלום אמיצה.

לישראל ולאזרחיה, וכן לעם היהודי, מלוא הזכות לחיות בביטחון ובשלום, ובמקביל גם לעם הפלשתיני מגיעה הזכות לעצמאות ולניהול חייו.

מפעל ההתנחלויות, שהוא חלק מהממשלה ומקובעי המדיניות, כל הזמן צעק וזעק שממשלות ישראל מפלות אותו לרעה ומונעת ממנו להתפתח, אך כל שנה שעוברת מחסלת כל הסיכוי להקמת מדינה פלשתינית ליד ישראל.

יש מי שמאמין בקרב הציבור היהודי שזו אדמתו הבלעדית, ונכון שיש מי שמאמין הפוך בקרב הערבים, אך לאף אחד מהצדדים אין פתרון, ולאף צד אין יכולת להכריע גם אם נדבר במובן של הכרעת מלחמה, כי המציאות הרבה יותר חזקה ממה שחולמים או ממה שההיסטוריה הורישה לנו לפני מאות ואלפי שנים.

לא ניתן עוד לשלוט בעם אחר, והעם היהודי הוכיח את גבורתו דווקא בזה כשהיה תחת מתקפה ושליטה בהרבה מקומות בעולם. זו ההוכחה שאין אף אחד שיכול להכחיד עם, ולא ניתן לצפות שבמציאות הקיימת היום, העם הפלשתיני ישלים עם המצב, מטעמי מציאות יותר מאשר מטעמים היסטוריים.

אין מדובר במלחמה במובן הקלאסי של המילה, לכן לא תהיה כל הכרעה. מדובר במאבק בין מדינה חזקה ואיתנה לבין עם המבקש בעיקר להשתחרר מעול הכיבוש, מהשליטה בו, ולקבוע את גורלו בידו.

כל עוד מצב זה יימשך, נראה לצערי שפיכות דמים. ישראלים ופלשתינים ימשיכו לשלם מחיר כבד מאוד, וישראל - הבית הלאומי של העם היהודי - תמשיך להיות המקום הכי פחות בטוח בעולם ליהודים.

הגורמים המשפיעים כיום בממשלה, המבקשים להנציח את הכיבוש והשליטה בעם הפלשתיני, מצד אחד מגבירים את השנאה בין העמים, ופועלים לטווח ארוך לטובת העם הפלשתיני כאשר מונעים ממנו להקים מדינה. לא רחוק היום שבו הרשות הפלשתינית תחדל מלהתקיים, וישראל תצטרך לקבל החלטות קשות ולשאת באחריות לתושבי ג'נין, שכם ומחנות הפליטים מצפון הגדה ועד לדרומה.

לכן, דווקא היום ודווקא הימין חייב להחליט: לפעול יחד להשגת שלום בר־קיימא, כולל הקמת מדינה פלשתינית עצמאית - אם מפורזת מנשק או לא יוחלט בהמשך - או לבטל את הרשות הפלשתינית, לצרף לישראל שישה מיליון פלשתינים כאזרחים, ולקבוע חוק אחד למי שחי בין הנהר לים.