הטרגדיה הכפולה של רפאל אדנה

השםרפאל אדנההיה עד לימים האחרונים לא מוכר וחסר משמעות עבור מרבית צרכני התקשורת. כך גם הטרגדיה העצומה הקשורה בו.

רפאל, בן העדה האתיופית, היה רק בן 4 כשנדרס בתחילת חודש מאי האחרון, בזמן שטייל עם סבו ברחוב בן־גוריון בנתניה. הוא נפצע באורח אנוש וכמה ימים מאוחר יותר נפטר מפצעיו בבית החולים. נהגת הרכב שדרסה אותו למוות נמלטה מהמקום, ורק לאחר מאמץ משטרתי אותרה, נחקרה, וכעת היא צפויה לעמוד לדין בעבירה של הפקרה, בכפוף לשימוע.

אין ספק שמותו של ילד בן 4 בתאונת פגע וברח היא חומר יותר מראוי לסיקור תקשורתי נרחב ומרכזי.

ובכל זאת, אולי בשל ההתרחשויות האקטואליות הבוערות, אולי בגלל מוצאו והאוכלוסייה שממנה הגיע רפאל ז"ל, התאונה המחרידה, וגם השאלות שהתעוררו אחריה בנוגע להתנהלות גופי האכיפה כלפי הנהגת הדורסת, זכו לסיקור חלקי ולא בולט במיוחד בגופי התקשורת.

לדברי משפחתו של רפאל, המשטרה והפרקליטות התרשלו במקרה הטוב והתעצלו במקרה הרע בהליכי החקירה וההבאה לדין בתיק. את העצלות וההתרשלות הם תולים בכך שהילד ההרוג משתייך לקהילה האתיופית, ובהימנעות מערכת האכיפה מחתירה לצדק בשל מוצאה ומעמדה של משפחת הדורסת.

על פי גרסת המשפחה, מעבר להשתהות בהעמדת הדורסת לדין, התגלו בתיק מחדלים. בתחילה הצביעה המשטרה על אזרחית מסוימת כמי שנהגה ברכב והרגה את רפאל. מאוחר יותר דווח למשפחה כי מדובר באמה של הנהגת שנחשדה בתחילה. עוד טוענים במשפחה כי לאחר ההפקרה נשלח הרכב לתיקון כדי לשבש את הראיות לתאונה. כל אלו, לדבריהם, מחייבים העמדה לדין גם בעבירות של הריגה ושיבוש הליכי חקירה.

מנגד, במשטרה ובפרקליטות טוענים כי התאונה היתה בלתי נמנעת, ועל כן לא יוגש כתב אישום בסעיף המתה, לא מאשרים את טענת תיקון הרכב ותולים את שינוי שם הנהגת הדורסת בעניינים טכניים.

ומהי האמת? קשה עד בלתי אפשרי לדעת בשלב זה, בוודאי לצרכן התקשורת הממוצע. זוהי לא אמירה תקשורתית־אקדמית, ודריסת רפאל אדנה היא לא מקרה לדיון בסמינרים או בכנסים תקשורתיים. ההתעלמות התקשורתית מקשה להגיע לחקר האמת, אפשרה למשטרה ולפרקליטות להתנהל חודשים שלמים סביב התיק ללא פיקוח של כלי תקשורת והרחק מעיני הציבור, ומנעה מהן את הצורך לספק תשובות למשפחה וליתר הציבור.

רק בשבוע שעבר, לאחר אזכורים תקשורתיים ופעילות ציבורית, נאלצה הפרקליטות להוציא הודעה רשמית בנוגע לתיק, וגם בה לא פוזרו לחלוטין סימני השאלה ולא נמסרו פרטים מדויקים בנוגע לעניינים שבמחלוקת ולטענות המשפחה. עצם שחרור הודעת הפרקליטות בעקבות לחץ הוא הראיה הטובה ביותר למחדל התקשורתי, שמנע טיפול בתיק ויחס ראוי למשפחה.

רפאל אדנה הוא לא רק קורבן להפקרה מצד נהגת פזיזה, אלא גם קורבן תקשורתי שנפל בין כיסאות הליינאפ החדשותי, בין עוד דיון על הרפורמה לאייטם חשוב ככל שיהיה על הדרת נשים. גם התקשורת השאירה את רפאל זנוח לצד הדרך.