"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
נתניהו לא רוצה תקשורת חופשית
לא משנה כמה נתניהו דרך עליהם - קברניטי התאגיד, ערוץ 13 וערוץ 12 תמיד פתחו בפניו את האולפן • עכשיו השר מטעמו פועל להעלים את ערוצי הטלוויזה שעדיין מעיזים להעביר ביקורת על הממשלה
מיקרופונים של כלי התקשורת | צילום: אורן בן חקון

נתניהו לא רוצה תקשורת חופשית

לא משנה כמה נתניהו דרך עליהם - קברניטי התאגיד, ערוץ 13 וערוץ 12 תמיד פתחו בפניו את האולפן • עכשיו השר מטעמו פועל להעלים את ערוצי הטלוויזה שעדיין מעיזים להעביר ביקורת על הממשלה

מיכל אהרוני
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כבר שנים הואבועט בתקשורת הישראלית, מחליש אותה והופך אותה לשק חבטות. כבר יותר מ 20 שנה הוא מנהל נגדה מאבק איתנים, קודם כשר התקשורת ואחר כך על ידי מינוי שרים עושי דברו. מה שמניע אותו זאת נקמה. הוא חש שהתקשורת "מחפשת" אותו, מבין ששליטה בנרטיב היא שליטה בסדר היום הציבורי ובתפיסת העולם של אזרחי ישראל.

הסעיף הקואליציוני שאוסר על השותפות הקואליציוניות להתנגד לכל מהלך שקשור בשוק התקשורת - המאבק בתאגיד, האמירות הקשות כלפיה והעיסוק האובססיבי באופן הסיקור שהוביל אותו להפוך נאשם בפלילים - מספר סיפור אחד:בנימין נתניהולא רוצה לראות בישראל תקשורת חופשית.

כל מי שעוסק בתקשורת מבין את זה. קברניטי התאגיד, ערוץ 13 וערוץ 12, כולם אנשים מבריקים שמבינים פוליטיקה. ועדיין, במהלך השנים, עורכים ועיתונאים והבעלים של ערוצי התקשורת הללו עסקו בחנפנות בלתי פוסקת לראש הממשלה, ונרמלו קיצונים כמו איתמר בן גביר. לא משנה כמה נתניהו דרך עליהם וכמה זלזול הוא הפגין כלפיהם - הם תמיד פתחו בפניו את האולפן, הושיבו בפאנלים שלהם אנשים שכל תפקידם הוא להביא את דבר ראש הממשלה, ולאט לאט נפטרו מעיתונאים רציניים, מסיקור שטח ומתחקירים לטובת תוכניות אולפן, קרקס צרחות בין ימין לשמאל, קשקשת אינסופית וצעקנית במסווה של עיתונות.

נתניהו מתראיין רק בערוץ 14? אנחנו נזמין כתחליף ח"כים ושרים שכל תפקידם הוא להגן עליו. הערוץ חורג לחלוטין מסמכויות הרישיון שניתנו לו? אף אחד מהערוצים האחרים לא מעז לנקוט פעולה כדי למנוע את הזלזול בחוק. בן גביר עסוק? נראיין את אשתו אף שהיא לא נושאת בתפקיד רשמי ונהפוך אותה לסלב. נתניהו נזכר בכל הערוצים לרגל הבחירות? מצוין, זה שהוא מסרב לנו כבר ארבע שנים זה לא אומר שנסרב לו פעם אחת.

ואז מגיע השר קרעי, עם תוכנית חיסול המעט שנותר מהתקשורת הישראלית החופשית, שברור שאם תתממש - אף אחד מהערוצים הקיימים לא ישרוד כלכלית. קרעי כבר איים על התאגיד, והם הצטיידו במיידית בכיפת מגן אנושית שיובאה היישר מערוץ 13. אבל עכשיו זה בא בחבילה, בבום, אין אפילו ניסיון לייצר מראית עין של אמונה בתקשורת חופשית.

קרעי פועל כדילהעלים את ערוצי הטלוויזיהשעדיין מעיזים להעביר ביקורת על הממשלה, או חלילה - לסקר את המחאה מבלי לכנות את המוחים "אנרכיסטים". המטרה היא מחיקה של שיח, יצירת "שיחדש", כפי שכינה ג'ורג' אורוול את השפה שהמציא השלטון בספרו "1984". במדינה הטוטליטרית שתושביה נמצאים 24/7 תחת עינו הפקוחה של האח הגדול, המטרה היא למחוק כמה שיותר מילים מהלקסיקון ולצמצם את השיח. מדברים פרקטיקה, מן הגרון אל החוץ, ולא מתוך חשיבה או ניתוח. חשיבה עצמאית היא איום על המשטר, סכנה ליציבותו.

אבל האשמה אינה רק בשר או בנתניהו, אלא גם בערוצים, שבמשך שנים השטיחו את השיח ונתנו במה לאיזון קדוש שכבר מזמן לא קיים. שלא עמדו לצד העיתונאים שלהם, אלא האמינו שחנופה וליטוף המשטר והשלטון יצילו אותם ביום פקודה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...