להוציא את הערבים מחוץ לחוק?

בדיון שהתקיים השבוע בוועדה לביטחון לאומי בכנסת, כמה ח"כים, שבראשם עמית הלוי, דרשו להוציא את "ועדת המעקב העליונה לציבור הערבי בישראל" - הגוף הפוליטי החשוב ביותר לציבור הערבי - אל מחוץ לחוק, בטענה לתמיכה בטרור.

פרט לעובדה שהדבר מעיד על חוסר ביטחון עצמי גדול, נראה שזה עוד ניסיון של הקואליציה למשוך את כל הציבור הערבי בישראל למאבק מיותר עם הציבור היהודי ועם המדינה ומוסדותיה.

למה שלא יוציאו את כל ראשי הרשויות הערביות, את הגופים הפוליטיים והחברתיים שהם חלק מהרכב ועדת המעקב, ואולי גם את 2 מיליון האזרחים הערבים אל מחוץ לחוק? כך אולי ירגישו מגישי ההצעה יותר בטוחים.

עצם הבקשה נועדה לחרחר מלחמה עם חמישית מאוכלוסיית המדינה, שרובה המכריע שומר חוק ונאמן. אולי לא לישראל כמדינה יהודית, אבל בהחלט נאמן לחוקי המדינה.

זה כבר לא מוזר שחלק מחברי הכנסת חושבים איך לפגוע במיעוט הערבי. מאחר שאין מבוגר שיזהה את הסכנות שבדבר, הצעות אלה עלולות בסופו של דבר לגרום לאזרחים הערבים לוותר על הרצון הגדול הקיים היום להשתלב במדינת ישראל ובמנגנוניה השונים. ואם תתקבל החלטה כזו, הדרישה של הציבור הערבי תהיה בידול מהמדינה ואוטונומיה.

אולי יש קוראים שאומרים עכשיו: "תעברו לרשות הפלשתינית או למדינות הערביות". אם זו המשאלה, אפשר אולי להעביר את האזרחים הערבים עם היישובים שבהם הם גרים, בגליל, במשולש ובנגב, לשלטונה של הרשות הפלשתינית, ובכך לממש את החלטת החלוקה של האו"ם.

דמוקרטיה היא לא שלטון הרוב, היא קודם כל באופן מהותי קבלת השונה בדעתו, בגישתו ואפילו באידיאולוגיה שלו, ולכן היה ראוי שאותם המחוקקים ילמדו מבוא באזרחות לפני שיעלו הצעת חוק שכל מטרתה התרסה ופילוג.

האזרחים הערבים לא צריכים להוכיח נאמנות, הדבר מוכח כבר עשרות שנים. הם מעוניינים לחיות במדינת ישראל למרות האופן שבו המדינה הצליחה עד כה לשלבם. דרך המאבקים שניהלו ושהם עוד מנהלים אפשר ללמוד כי מדובר בציבור שחפץ לשמור על מאבק אזרחי צודק.

גם אם זכותם תיפגע כחלק מהשינויים החוקתיים המוצעים על ידי הקואליציה, אין לאף פוליטיקאי באשר הוא, מימין או משמאל, הזכות לפגוע בזכותם הבסיסית להתארגנות פוליטית ולהוציא אל מחוץ לחוק את הגג הפוליטי של 2 מיליון אזרחים. אם הדבר יקרה, אין ספק כי מאבקם של האזרחים הערבים יקבל תפנית גדולה וחשובה, ויהפוך את מאבקו של המיעוט מול השלטון למאבק בינלאומי שבו יתערבו ארגונים וגופים בינלאומיים וינסו לתת סיוע וחסות, דבר שאף אחד ממנהיגי המדינה או ממוסדותיה לא ירצה.

מכאן, זו יכולה להיות המלצה חמה לכמה מהח"כים שרצו לקבל כותרות בעיתונים ולרצות חלק מהמצביעים: רדו מהצעה זו לפני שיהיה מאוחר, ותלמדו לחבק את הציבור הערבי. תכירו בעוול של עשרות שנים, ותפעלו לתקן במקום למשוך את החבל שקרוב להיקרע.