מה רוצים לוין ורוטמן

"החברה מופתעת תמיד מכל דוגמה חדשה לשכל הישר" - כך אמר הפילוסוף והמשורר ראלף וולדו אמרסון, בן המאה ה־19, מגדולי הוגי הדעות האמריקנים.

אצלנו לא צריך להיות מופתעים, כי בחודשים האחרונים יש כאן הכל חוץ משכל ישר. המלחמה בין שני חלקי העם מעוררת דאגה עמוקה, מעמידה שאלה קיומית לאן כל הדבר הזה הולך.

אנחנו נמצאים בתקופת שלושת השבועות. אותם ימים בעברנו שבהם המצור על ירושלים הוביל בסופו של דבר להרס בית המקדש.

ונדמה שהלקח לא נלמד. כאילו שאף אחד לא שינן את הפרק בתולדות עמנו, שמספר שרק בגלל שנאת חינם נחרב בית המקדש והוגלינו מארצנו. ואחרי הכל, אי אפשר להתעלם מכך שגם היום יוקדת השנאה ברחובות, ושלא ניתן להבין את תהומות האיבה.

ואף אחד לא נוהג בשכל ישר, גם לא לפיד וגנץ, שפרשו מהשיחות בבית הנשיאוכעת רוצים לחזור, אבל אין עם מי; וגם לא ניצב עמי אשד, ששגהכשנשא נאום תוכחה בעודו במדיםבבניין מחוז תל אביב של המשטרה. סביר להניח שכל מילה שלו נכונה. אכן, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, רוצה לראות את המפגינים נעצרים ונגררים אל עבר הניידות ולמיון באיכילוב. בן גביר, שלא יכול להציג ולו הישג אחד מאז מונה לתפקיד, מתגולל על ניצב אשד ואומר שהוא פעל ופועל מטעמים פוליטיים. ניצב אשד אולי שגה בכך שנאם במדים, אבל הוא לא טעה בכך שיש ניסיון להלך אימים על הציבור כדי לגדוע את המחאה, כשהמטרה היא להגיע לשליטה ולדכא את המחאה.

ולצד המחאה שנמשכת במלוא עוזה, נמשך גםבליץ החקיקה. כי אם מנתחים נכון את המהלכים של הממשלה והקואליציה, ניתן להסיק שהחקיקה לא נועדה לשחרר את נתניהו ממשפטו. זה לא מה שמעניין את שר המשפטים יריב לוין, ואת יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן. המטרה היא להגיע לשליטה במשאבים של המדינה. כי מי ששולט במשאבים, ללא מורא של בית המשפט, למעשה שולט בהכל. וכדי להגיע לשליטה המוחלטת הזאת יש מחד לבלום את מערכת המשפט ומאידך לסתום את הפה של התקשורת ובעיקר להעביר אותה תהליך של דה־לגיטימציה. ברגע ששני הגורמים הללו מנוטרלים, השליטה במשאבי המדינה מוחלטת. וניתן לפטר את היועמ"שית/לא למנות שופטים/כן למנות מקורבים/לנזוף במנכ"לים, ועוד מהלכים כאוות נפשם.

עוד אמר אמרסון, ששום דבר גדול לא הושג מעולם ללא התלהבות. יריב ורוטמן פועלים מתוך אמונה ובהתלהבות גדולה. המטרה היא השתלטות והרס הקיים. לצערם הגדול, נעמדה מולם חבורת המחאה, שגם היא פועלת בהתלהבות ומתוך אמונה יוקדת בצדקת הדרך ודאגה לעתיד המדינה. הם גם עובדים, גם לומדים וגם נושאים את המחאה על גבם. והנה עוד הבדל ענק בין אנשי המחאה לבין לוין&רוטמן: בעוד חבורת המחאה תחזור לעסוק בענייניה אם הרפורמה תיעצר והסכנה תיעלם, לוין&רוטמן ימשיכו לחפש כל דרך להחזיר לידיהם את השליטה, וכפי שאמר אחד מהם - הדמוגרפיה איתנו. בין הדמוגרפיה לבין השכל הישר וצדקת הדרך, מאות אלפים מצביעים בקפלן כבר 27 שבועות רצופים.