"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מזרחיות, ביביזם ויצר הנקמה
אכיפה בררנית מתחילה בפרופיילינג • פרופיילינג הוא מה שאפיין את מחאות בלפור־קפלן - אבל לא של מפגינים, אלא של השוטרים שנתפסו כביביסטים • אתם יודעים כמה בעלי "חזות מזרחית" יושבים בכלא?
שוטרים מתעמתים עם מפגין בתל אביב | צילום: רוני שיצר

מזרחיות, ביביזם ויצר הנקמה

אכיפה בררנית מתחילה בפרופיילינג • פרופיילינג הוא מה שאפיין את מחאות בלפור־קפלן - אבל לא של מפגינים, אלא של השוטרים שנתפסו כביביסטים • אתם יודעים כמה בעלי "חזות מזרחית" יושבים בכלא?

אינס אליאס
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הוועדה לביטחון לאומי נראית בחודשים האחרונים כמו תיאטרון אבסורד. בסדרת מפגשים בנושא אלימות משטרתית נגד מפגינים, שארגןחבר הכנסת צביקה פוגל, היו כל האלמנטים הנדרשים: הפעלת כוח בלתי סביר, העלמת עצורים, כיסוי עיניים, מעצרי שווא, חניקות ומכות.

היו שם גם שוטרים בכירים, קורבנות אלימות משטרתית וח"כים המייצגים אותם. ובכל זאת, משהו בהצגה הזאת הרגיש קצת משונה, רחוק מהמציאות. קורבנות האלימות לא היו השחקנים הצפויים; הם אלה שהמשטרה נועדה קודם כל להגן עליהם - בגוף, ברכוש ובנפש.

מוחי קפלן תיארו בפני הוועדה את התקריות האלימות שהם היו מעורבים בהן, בגיבוי של תמונות וסרטונים. מה שהם לא הזכירו היה המעטפת חסרת התקדים של הסיוע המשפטי והנפשי שהם מקבלים בחינם ובאופן מיידי מטובי המומחים. העלאת הנושא לסדר היום הציבורי היתה אולי יכולה להיטיב עם אוכלוסיות החשופות באופן יומיומי לשיטור־יתר. אבל מוחי קפלן, כמו מוחי בלפור, לא נאבקים באלימות משטרתית. הם נלחמים לשימור האכיפה הבררנית של המגזר שלהם, ומצפים לקבל, כפי שאכן קיבלו, יחס מועדף.

אכיפה בררנית מתחילה בפרופיילינג. הקליניקה לרב־תרבותיות ומגדר באוניברסיטה העברית הגדירה פרופיילינג כ"ייחוס מסוכנות לאדם בשל השתייכותו לקבוצה גזעית, אתנית, לאומית או דתית, בהיעדר מידע קונקרטי על מסוכנות כזו". כלומר, האדם חשוד, ללא עדויות או חשד סביר, רק על רקע הנראות או הזהות שלו. לפי דו"ח מבקר המדינה מ־2021, שבחן אתהאלימות המשטרתית נגד יוצאי אתיופיה במחאות 2019- פרופיילינג מתבצע בכל שלבי האכיפה הפלילית ובכל הגופים המעורבים (משטרה, מח"ש, בתי משפט, ועוד). בעקבות הפרופיילינג, ציין המבקר, שיעור מעצר הקטינים יוצאי אתיופיה היה גבוה פי 3.3 משיעורם באוכלוסייה.

שוטר רכוב על סוס עם אלה בידו בעימות עם מפגינים, צילום: רויטרס

פרופיילינג הוא גם מה שאפיין את מחאות בלפור־קפלן. אבל לא של מפגינים, אלא של השוטרים בשטח. אלה זוהו אוטומטית כביביסטים שעלולים לנקום בשמאלנים. בימי בלפור בכירי משטרה נשלחו לאולפנים באופן יומיומי כדי להתנצל על ההתנהגות הבלתי מרוסנת של אותם השוטרים, ולקבל נזיפה ציבורית. הם ספגו את הביקורת בהכנעה, עד שלמדו ליישר קו עם ציבור המוחים. בפרק הזמן שבין בלפור לקפלן מאות שוטרים התפטרו, והמשטרה נחלשה. שוטרים היו מוגבלים ביכולתם לבצע אכיפה נגד המפגינים, מחשש להיתקל במפגין בפרופיל גבוה. כך, כמו באבסורד, ברגע שהציבור החזק הפר את הסדר - הפכו השוטרים לאלה שיש לרסן.

פרופיילינג קורה כל הזמן. זה קורה ברחוב, בבנק, עם עורך הדין. זה קורה גם בחדשות, בתוכניות סאטירה, בפרסומות. אלא שבמקרה של רוב מפגיני קפלן הפרופיילינג רק מיטיב עימם. בבית המשפט הם בדרך כלל יהיו יותר דומים לשופטים מאשר השוטרים, למשל. היוצרות התהפכו, וכעת המשטרה היא החשודה. בטח לא נעלמו מעיניהם של השופטים אותם הסרטונים שבהם מככבים שוטרים בעלי חזות מזרחית.הם מפורסמים בכל עמודי המחאה, לעיתים גם עם פרטיהם האישיים. שוטר מזרחי שאוחז במפגין פרופסור הוא הרי מחזה שלא יעלה על הדעת. בימים כתיקונם אותו הפרופסור כנראה היה מזעיק את השוטר על רעש בין 2 ל־4, אבל אלו זמנים אחרים. תמונות כאלה ואחרות נצרבו בזיכרון הציבורי וקיבעו את השימוש בפרופיילינג, הקושר בין מזרחיות, ביביזם ויצר הנקמה.

רשויות אכיפת החוק (כולל מערכת המשפט) מעולם לא נתנו דין וחשבון על השימוש בפרופיילינג כלפי בעלי "חזות מזרחית". עד היום מזרחים מאיישים את בתי הכלא במספרים לא פרופורציונליים, ואף אחד לא ממש מתעסק בזה. ההתכחשות המתמשכת להיסטוריה של האלימות כלפי מזרחים היתה כר פורה להתרחבות תופעת הפרופיילינג ולזליגתה לאזורי חיים אחרים. כך הופללה הקואליציה הנוכחית מיומה הראשון. הרכבה האנושי פתח סכר של דעות קדומות, סטריאוטיפים וגזענות, המתכנסים כולם תחת הגדרת הפרופיילינג.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...