ילדים זה כמו סיגריות

אם היו שואלים אותי בגיל 27, הייתי בטוחה שאהיה אמא ביום מן הימים • בסוף הגעתי למסקנה - ילדים זה לא בשבילי • מעולם לא הבנתי למה יש מי שסבורים שאני צריכה להתרגל ואז להתמכר

הורים וילדים משחקים, צילום: Getty Images

אני יודעת, התחלתי דרמטית. אז אקח צעד אחד אחורה.

היום הוא היום הראשון של המרוץ המורכב והיקר של הורים לילדים קטנים "למצוא סידור". לי אין את הבעיה הזאת.

בגיל 43 וקצת אני אל־הורית, מבחירה. אם היו שואלים אותי בגיל 27, הייתי בטוחה שאהיה אמא ביום מן הימים. בגיל 32 עוד האמנתי שיש סיכוי שיום יבוא והאימהות תקסום לי.

אבל כשהשעון הביולוגי התחיל לתקתק בקול רם, עשיתי עם עצמי בדיקה: אחרי כשנה של מפגשים עם הפסיכולוגית, הגעתי למסקנה - ילדים זה לא בשבילי.

וזה לא עניין של חוסר חיבה לשכבת הגיל. אני דודה למופת (תשאלו חמישה אחיינים ואחייניות, הם יאשרו בלי איומי אקדח). לפעמים אני אפילו מעדיפה לבלות את זמני עם זאטוטים, ולא עם המבוגרים שהביאו אותם לעולם.

בקיצור, הדבר היחיד שחסר הוא הדחף הספציפי להיות אמא של מישהו.

בחזרה לדרמה: בחברה הישראלית, הפרו־נטליסטית, כלומר זו המעודדת ילודה, רבים ורבות ניסו לשכנע אותי שאני מפסידה משהו.

אבל היום כבר קשה להורים לספר שהכל מושלם. אנחנו חיים וחיות בדור שבו נהוג לחשוף את הקשיים, וכשמגדלים ילדים, בוודאי קטנים, הקשיים גדולים. או־אז נשלף הטיעון שמתחיל בתיאור הרע, ונגמר במה שאמור להיות טוב: "זה קשה, ומאתגר, ולא ישנים בלילה, והחיים כבר לא אותו דבר, אבל מתרגלים, והאהבה כלפיהם שווה הכל".

כאן אני שולפת את מה שאמרו לי על סיגריות, שאני לא מעשנת, ולא ניסיתי מעולם: "בהתחלה זה לא טעים, אבל אם תתמידי - תתרגלי, ואז תתמכרי". וואלה, לא מבינה למה צריך להתרגל?!

אני רואה את בנות ובני המשפחה, את החברים והחברות מוותרים על חלקים שאהבו בחייהם. לפעמים שמחים בהחלטה, לפעמים מצטערים עליה. וזה בסדר.

אין סיבה להרגיש כל הזמן שבחרנו נכון. לזכותם של הקרובים והקרובות אלי (כן, אמא, אפילו את) הם הפסיקו להציק לי. האל־הורות שלי היא כבר עובדה.

אחרי שזעזעתי, אני רוצה להבהיר: אני מבינה שזה לא אותו דבר. זו השוואה שנועדה לגרום לנו לחשוב על ההכרח "פרו ורבו" קצת אחרת.

ודאי תגידו: אבל הוכח שסיגריות לא בריאות. ובכן, במחקר (אחד מרבים) של אוניברסיטת מינסוטה מ־2011, הוכח שהבאת ילדים לעולם פוגעת בבריאות ההורים, וברור שהאימהות נפגעות יותר מהאבות.

על פי המחקר, שעיקריו הובאו במגזין TIME, לאימהות היו בין שעה לשעתיים פחות פעילות גופנית מחברותיהן נטולות הילדים, הן אכלו בממוצע כ־370 קלוריות יותר ביום, ושני הנתונים הללו הובילו, מן הסתם, לעודף משקל שנפוץ יותר בקרב אימהות.

אגב, גם להחלטה להיות אל־הורית יש מחיר בריאותי. נשים שילדו לפחות פעם אחת נמצאות בסיכון נמוך יותר לחלות בסרטנים הנשיים.

לסיכום - בריאותית זו נבלה וזו טריפה. אז כל שנותר הוא ההרגל.

היתרונות באהבה לילדים ושל הילדים ידועים. אבל להתרגל אני ממליצה רק לדברים שאנחנו רוצים ורוצות בהם, ואני לא רוצה ילדים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר