"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
דעה

מאחורי הגב: כך מקשים על העולים

חוק הדרכונים מחליש את אזרחותם של זכאי חוק השבות • החוק פוגע ביכולתם של אזרחים לצאת מישראל ולחזור אליה, גם אם מרכז חייהם נשאר במדינה, רק כי הם בגדר עולים

,עודכן
0השמעה
תמיד תבדקו את תוקף הדרכון לפני הזמנת החופשה, צילום: עמי שומן

אחד הצעדים החשובים של המחאה נגד המהפכה המשפטית היה להפנות זרקור לצעדי חקיקה ושינויי מדיניות המנוגדים לערכים ליברליים וליהדות ליברלית, אשר נכנסו להסכמים הקואליציוניים ומחכים שהמהפכה תסלול להם את הדרך לחקיקה סופית ובטוחה, ללא חשש בג"ץ. מקובל לחשוב שאותם צעדי חקיקה מחכים לתורם, אחרי שתתבהר התמונה.

רק שזה לא עובד ככה: מסך העשן של בית הנשיא מסתיר מעיני הציבור את המתרחש בפועל. כנס הקיץ של הכנסת מתקיים ומתקדם, ואף על פי ששינויי חקיקה מסוימים מחכים להפשרה, חברי הקואליציה, בעיקר המנוסים ביותר שבהם - מהמפלגות החרדיות - אינם מוותרים על יישום ההסכמים הקואליציוניים.

הנה כמה נושאים שהתקדמו בחודשיים האחרונים בלבד: בוטל בחקיקה הנוהג של מתן דרכון לעולה עם הפיכתו לאזרח; מקודמת בהליך מהיר הצעת חוק להחלשת הרשויות המקומיות במינוי רבנים מקומיים ופתיחת פתח למינוי של מאות רבנים ביישובים ובשכונות ברחבי הארץ; מתקדמת החקיקה להארכת הכהונה של הרבנים הראשיים הנוכחיים ולדחיית הבחירות לרבנות למועד בלתי ידוע; נערך דיון בקבינט החברתי־כלכלי שבו דרשו חברי ממשלה חרדים לעצור את עבודות הרכבת בשבת.

עומס עצום בלשכות המנפיקות דרכונים ללא תור // צילום: מנדי שנור, משה בן שמחון

חלק מהצעדים נשמעים מינוריים, אך הם צעדים משלימים המכינים את התשתית ליישום מלא של ההסכמים הקואליציוניים על שלל סעיפיהם. חלקם הם בוודאי לא קטנים.

קחו את התיקון לחוק הדרכונים כדוגמה. עוד בזמן המשא ומתן הקואליציוני נחשף הרצון של כמה מפלגות בקואליציה לצמצם את חוק השבות ולפגוע בהיקף העלייה לישראל. חוק הדרכונים הוא שלב בדרך הזו; הוא מחליש את אזרחותם של זכאי חוק השבות וקובע כי הם אמנם יוכלו להיות אזרחים, כל עוד חוק השבות לא תוקן, אך אזרחים על תנאי ללא דרכון.

אם היה רצון להחיל הליך אזרוח מדורג כמו במדינות מתוקנות רבות, היה בכך היגיון מסוים, אך זה אינו המצב. החוק רק פוגע ביכולתם של אזרחים לצאת מישראל ולחזור אליה, גם אם מרכז חייהם נשאר במדינה, רק כי הם בגדר עולים.

גם חוק הרבנים המקומיים אינו מכה קלה בכנף.

מדובר בחוק המעוגן בסעיף בהסכם הקואליציוני עם ש"ס, שנועד להכפיף את הרבנים המקומיים כוצם לרבנות הראשי, כולל מעורבות ישירה בהליך בחירתם. מדובר בחלק מהמאבק של הממשלה ברשויות המקומיות, בהמשך ישיר למאבק הרשויות בקרן הארנונה שהוקמה בחוק ההסדרים.

הבונוס פה הוא שמדובר בד בבד בחיזוק מונופול הרבנות ובהשתלטות מוחלטת של המפלגות החרדיות על מינוי רבנים בערים, במושבים, בקיבוצים ובשכונות.

הצעדים האלה מוכיחים שאי אפשר לשבת בצד ולחכות לתוצאות מבית הנשיא. הוועדה למינוי שופטים, ואפילו השינויים כולם במערכת המשפט, אינם חזות הכל.

סוגיות יהדות ומדינה נמצאות תדיר בתוכנית העבודה השוטפת של גורמים בכירים בקואליציה, ויש למקד גם בהן את ההתנגדות.

הכותב הוא מנהל מרכז יהדות ומדינה במכון הרטמן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר