"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כמה שווה מורה?

לאטרקטיביות הנמוכה של מקצוע ההוראה יש כנראה יותר מסיבה אחת • אבל אין ספק שהשכר הוא מרכיב משמעותי במיוחד • מגיע להם שכר הולם

,עודכן
0השמעה
רן ארז, צילום: דודי ועקנין

רבים מ־816 אלף תלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות, שסיימו השבוע את שנת הלימודים,לא קיבלו תעודות סוף שנהבשל עיצומים שנוקט ארגון המורים.

מוקדם יותר השנה כללו עיצומי הארגון את ביטול הטיולים השנתיים והמסעות לפולין, ואי־מתן ציוני מגן לקראת מבחני הבגרות.

ארגון המורים,בראשותו של רן ארז, נאבק על העלאת שכר המורים והמורות. הארגון דורש שכר של 12 אלף שקלים למורה בתחילת דרכו, ועלייה בשכר המורים הוותיקים בשיעור דומה. האוצר, מנגד, טוען כי הדרישות הללו אינן סבירות. מי מהם צודק? האם באמת מגיע למורים שכר כזה?

אפשר לבחון את שאלת השכר המגיע למורים בדרכים רבות. האוצר טוען שההעלאה שדורש ארגון המורים חורגת ממסגרות של הסכמים אחרים שנחתמו במשק. ארגון המורים, מצידו, מדגיש לא רק את ההשקעה הנדרשת מהמורים ואת הקשיים הרבים הכרוכים בעבודת ההוראה, אלא גם את העובדה ששכר המורים בישראל נמוך משכרם של מורים במדינות אחרות בעולם.

השאלה החשובה היא אחת: האם בשכר הנתון אפשר למשוך אל מערכת החינוך מספיק מורים איכותיים? והתשובה לשאלה הזו היא חד־משמעית: לא. יש מחסור משמעותי במורים, ומנהלי בתי הספר מתקשים לאייש את המשרות הפנויות.

לאטרקטיביות הנמוכה של מקצוע ההוראה יש כנראה יותר מסיבה אחת. משרד החינוך נדרש לשפר את הטיפול בכוח אדם, את התנאים הפיזיים בסביבת העבודה של המורים ועוד. אבל אין ספק שהשכר הוא מרכיב משמעותי במיוחד, והמציאות מלמדת שהשכר הנוכחי לא מושך כוח אדם איכותי לעסוק בהוראה.

המחסור במורים בולט בעיקר במקצועות הליבה - אנגלית, מדעים ומתמטיקה, תחומי הדעת שקובעים את מעמדנו בדירוגים הבינלאומיים ושמשפיעים באופן ישיר על התעסוקה ועל ההכנסה העתידיות של תלמידי התיכון. למרבה הצער, הדרכים שבהן מתמודדים בתי הספר עם המחסור פוגעות באופן ישיר בהוראה ובלמידה, כולל שיבוץ מורים ללא הכשרה מתאימה או ויתור על הוראת תחומי דעת נדרשים.

עוד יותר משפוגע המחסור במורים במערכת החינוך כעת, הוא מאיים על עתידה. משנה לשנה גדל מספר המורים הדרושים למערכת החינוך, בעוד מספר המעוניינים לעסוק בהוראה הולך ומתמעט.

בשנים האחרונות, מספר הסטודנטיות והסטודנטים המסיימים לימודי חינוך באוניברסיטאות ובמכללות הולך ופוחת, ולאחרונה כבר ירד מ־10,000 בוגרים בשנה. כמו כן, פחות מ־70% ממסיימי לימודי החינוך משתלבים בפועל בהוראה במערכת החינוך - והנותרים פונים לתחומי עיסוק אחרים.

גם המורים החדשים נוטשים את מערכת החינוך בשיעורים גדולים יותר - מכ־13% לפני כחמש שנים עד ליותר מ־20% בשנתיים האחרונות.

תלמידי התיכונים שלא קיבלו השבוע את תעודות סוף השנה שילמו את מחיר העיצומים של ארגון המורים. זו היא דרכו של מאבק על זכויות עובדים בחברה דמוקרטית: הקהל הרחב משלם מחיר כדי שיתאפשר לעובדים להגן על תנאי ההעסקה שלהם. כעת חוששים התלמידים שגם שנת הלימודים הבאה לא תיפתח כסדרה, ומניסיון השנים הקודמות - אנו יודעים שהאי־ודאות יכולה ללוות אותנו עד לרגע האחרון.

כדי למנוע את עוגמת הנפש של התלמידות והתלמידים, וכדי לייצב את מערכת החינוך, טוב יעשה האוצר אם יקדים להציע לאנשי החינוך שכר הולם. מערכת החינוך היא המפתח לשגשוגה ולחוסנה של החברה הישראלית כולה, ולכן המדינה חייבת להשקיע את כל המשאבים הנדרשים כדי להבטיח שלא יחסרו מורים איכותיים בכיתותיהם של ילדינו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

חיים שקד

פרופ' חיים שקד הוא נשיא האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב, ויו"ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך (רמ"א)

כדאילהכיר