מצב המורים: זו גם אחריות ההורים

ברכות נרגשות, דמעות על הילדים שגדלו, כרטיסי מתנה וחבילות טיפוח כהבעת תודה - כך נחתמת בדרך כלל שנת הלימודים.

אתמול סיימו התיכונים בטון מעט צורם, בשל עיצומי ארגון המורים, אבל הטקסים הבאמת מרגשים האלה צפויים לפלוש שוב לחיי ההורים בסוף השבוע הבא, עם סיום שנת הלימודים של ילדי היסודי והגנים.

ובכן, אם יש לכם ילדים בגילי מערכת החינוך, הנה המלצה חמה: הביטו היטב במורים ובגננות של ילדיכם, כי לא בטוח שהם יהיו פה גם בשנה הבאה. האמת? לא בטוח שבכלל יהיו להם מורים או גננות בשנת הלימודים תשפ"ד.

המחסור במורים ובגננות הוא נושא מדובר. מיפוי שערך משרד החינוך אך לפני שנה העלה כי חסרים 1,495 מחנכי כיתות בחינוך היסודי, 1,103 עובדי הוראה בחינוך המיוחד, 871 מורים לאנגלית ו־352 מורים למתמטיקה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קיימת ירידה במספר הבוגרים של מסלולי הכשרת ההוראה החל מ־2018. כמו כן, אחד מכל חמישה מורים צעירים עוזב את המערכת.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת דיווח גם הוא בקיץ שעבר כי בסקר שערך 85% מהמנהלים, מכל סוגי הפיקוח והגילים, דיווחו כי יש להם מחסור במורים. התוצאה? מחנכות שחולקות שתי כיתות, כוח הוראה שאינו מיומן במקצוע שאותו הוא מלמד, יותר עומס על המורים במערכת ופחות יחס לתלמידים.

למה זה קורה? ממגוון סיבות. השכר הלא מספק, הצפיפות בכיתות וחוסר היכולת להגיע לתלמידים, הביורוקרטיה שהמורים נאלצים להתמודד איתה במקום לחנך, המערכת שלא מותאמת לאתגרי הדור הזה, התנאים הירודים בעבודה וחוסר הגמישות. כל אלה עולים בכל המחקרים ובכל הכתבות בנושא. את כל אלה ההורים מזכירים שוב ושוב ודורשים ממשרד החינוך לחולל שינוי בנושא. הדרישה כמובן צודקת, אבל, וזה אבל גדול, כדאי לשים לב לעוד גורם אחד שמרחיק את המורים ממערכת החינוך: ההורים והיחס שלהם למורים, ובכלל יחס החברה כולה למקצוע ההוראה.

קרן ורקיי, הפועלת לקידום החינוך בעולם, דירגה את ישראל במיקום נמוך במיוחד ביחס למורים. בדו"ח שפרסמה לפני ארבע שנים נכתב כי מתוך 35 מדינות, ישראל מדורגת במקום ה־34. הורי ישראל אינם רוצים שילדיהם ילכו ללמוד הוראה, והמקצוע אינו מוערך על ידיהם כלל.

הגישה הזאת מתבטאת גם בשטח. מורים מספרים על הורים שמצפים למענה מיידי בכל שעות היממה, הורים שלא מוכנים לקבל שהילדים שלהם זקוקים לגבולות או טועים לפעמים. הורי התיכון דורשים מהמורים להעלות ציוני מגן, להשלים לתלמידים מבחנים כשהיו בחופשה משפחתית ומתערבים בשיקולי ההוראה. מורה סיפרה לי על הורה שציפה שהיא תהיה זמינה בזמן השבעה על אביה. הלחץ והדרישות מגיעים פעמים רבות ישירות להנהלה. המנהלים, הלחוצים גם הם מההורים, דורשים מהמורים עוד ועוד, בלי מתן מרחב. בגני הילדים המצב לא טוב יותר. הורים נוטים לשמוע עדות מהילד על מה שהיה בגן ולתקוף את הגננת בלי לשאול מה היה. קיים ארגון שמעודד את ההורים להקליט את הגננות, ואף מחלק מכשירי הקלטה. הוא פועל היום ב־30 רשויות מקומיות וגורם לעזיבה ישירה של צוותים.

זה נכון שבית הספר לא תמיד יודע לטפל נכון בבעיות חברתיות, לימודיות והתנהגותיות שמתעוררות בשטח, ונכון שיש מורים שכלל לא מתאימים למערכת. כל אלה פוגעים באמון, שהוא ערך הבסיס שעליו מושתתת מערכת יחסים. אבל עדיין, אפשר להתחיל ביחס מכבד למקצוע הזה, החשוב כל כך. אפשר להמשיך בכיבוד הפרטיות וההחלטות של המורים, אפשר לבחור בשיח מכבד. חובה לעודד ולחזק את המורים הטובים, המורים לחיים שכן נמצאים במערכת. ההורים אינם יכולים לפתור את מרבית הבעיות במערכת החינוך, אבל במה שקשור ספציפית ליחס למורים יש עוד הרבה מה לעשות, ולא רק לחלק מתנה בסוף השנה.