ההליך שעלול לפגוע בזכויות של כולנו

כל שיח על מעצרים מנהליים חייב להתחיל ולהסתיים במילה אחת: חרפה. זה לא משנה כלפי מי הם מופנים - תושבי השטחים הערבים, מתנחלים או אזרחים - מעצר מנהלי הוא אות קין על מצחה של כל דמוקרטיה.

כליאת אדם ללא משפט בטענה שיש לו כוונה לעבור על החוק בעתיד, מבלי שעדיין עבר עבירה כלשהי, כמוה כסימון אנשים ופתח למעצר של אנשים שכל חטאם הוא שיש הערכה שהם עומדים לחטוא.

מעצר מנהלי הוא מדרון חלקלק. היום עוצרים מישהו על סמך מידע אמין ומבוסס חקירה משמעותית, ומחר על סמך הלשנה של גורם אינטרסנטי. פתאום לכל אחד יש הכוח לסגור אותך מאחורי סורג ובריח ללא משפט, אם רק יגיד את הדברים הנכונים או יכיר את האנשים הנכונים.

כבר שנים מונהגת בישראל פרקטיקת מעצרים מנהליים, בעיקר כלפי פלשתינים: לפי נתוני השב"ס, במארס 2023 הוחזקו בבתי הכלא בארץ 971 עצירים מנהליים - הכי הרבה מאז 1994. 967 מהם הם פלשתינים מהשטחים, תושבי מזרח ירושלים או אזרחים ערבים, וארבעה נוספים הם אזרחים יהודים.

מעצר מנהלי הוא בעצם מעצר שאין לו מועד פקיעת תוקף. בפועל זוהי כליאה ללא משפט, וגם לאחר חצי שנה ניתן לחדשו, מה שאומר שבפועל אנשים יכולים להיות עצורים שנים ללא משפט, וללא יכולת אפילו להבין במה חושדים בהם, כי הראיות חסויות. למעשה, כל דיון בבית המשפט חסוי. אפילו עורכי הדין של העצורים לא יכולים לראותו, והם מקבלים תקציר המציג את החשדות. מאות אנשים נתונים בידיה של המערכת, ואין להם אפילו היכולת להתגונן.

כן, מעצר מנהלי נועד להגן על ביטחון המדינה, אבל זה כלי קיצוני שהמדינה מפעילה כבר שנים, בעיקר נגד פלשתינים. לעצורים היהודים יש מי שיילחם למענם: 50 מחברי קואליציית נתניהו חתמו לפני שלושה חודשים על פנייה לשר הביטחון גלנט לשחרר את ארבעת העצורים היהודים, בטענה ש"מעצר מנהלי צריך להיות שמור למקרים קיצוניים מאוד, כמו אלו המוכרים לנו בפעולות של אויבים רצחניים מקרב שונאי ישראל".

איש מהם לא העלה על דעתו לצאת נגד מעצרים מנהליים באופן גורף, ולומר את שצריך להיאמר: מעצרים מנהליים הם פסולים. ישראל משתמשת בהליך הזה באופן גורף, ומעצר מנהלי המופיע בשטחים במערכה הראשונה יופעל על אזרחים ישראלים יהודים בתל אביב במערכה השלישית.

זה התהליך שקורה היום: כשבן גביר לא מצליח לעצור את הפשיעה ואת המחאה באמצעים דמוקרטיים, הוא מחפש עוד סמכויות שיוכל להפעיל נגד כל מי שלא חושב כמוהו. את אוזלת ידו הוא תולה בהיעדר סמכויות במקום בהיעדר יכולות. ואז, במחי יד, כל מה שקורה שנים בשטחים - שלכולם נוח להתעלם ממנו - זולג לתוך המדינה והופך להצעת חוק שהיא בעצם קפיצת שלב בדרך לדיקטטורה.

מחר כל מי שיניף דגל או יכתוב סטטוס יהפוך לאיום ביטחוני, והופ - למעצר. שנים היה לציבור הישראלי נוח לעצום עיניים מול המתרחש מעבר לקו הירוק. היום ההתעלמות הזאת, בתוספת שר לביטחון לאומי שיותר משאין לו יכולות - אין לו גבולות, מתנפצת לכולנו בפרצוף.