שלושה עשורים חלפו מאז מבצע שלמה, בו עלו ארצה רוב יהודי אתיופיה. זמן רב עבר ומדינת ישראל עדיין משקיעה ונראה שתמשיך להשקיע משאבים בשילוב העדה, שמצבה אינו מניח את הדעת. אף אחת מהעליות לא נקלעה לקושי גדול כל כך בקליטתה בישראל, כמו עליית יהדות אתיופיה, ויש לכך מגוון סיבות התלויות בעדה עצמה, בחברה הישראלית ובמדיניות הקליטה.
יוצאי אתיופיה לא הכירו את השפה העברית שהייתה שגורה בהווי החיים הדתי אצל יהודי מדינות ערב ואירופה. מה גם שאמהרית וטיגרית אינן שפות שמיות וכלליהן שונות מאוד מהעברית. מכאן התפתח חסם עבור אלו שהתקשו ללמוד את השפה החדשה. בשל היותה של אתיופיה מדינת עולם שלישי, רוב העולים היו אנאלפבתים ובניגוד לעליות אחרות הם לא זכו לחינוך מתקדם. לפער הזה השלכות שמתבטאות עד היום: אחוז בעלי תעודת בגרות (המהווה תנאי סף ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה) מהעדה האתיופית נמוך משמעותית מהאוכלוסייה הכללית. לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2020 שיעור הזכאים לתעודת בגרות עמד על 44%, לעומת 72% בקרב כלל האוכלוסייה.
כידוע, מקום עבודה הוא אמצעי למוביליות חברתית ולהשתלבות. אולם כאשר השאיפות המקצועיות בתוך החברה הן נמוכות, הצעירים פנו למקומות תעסוקה בהתאם. ליוצאי מסלולי עתודה בצה"ל יש אומנם יתרון שמאפשר להם להתגבר על כך ולמצוא מקום עבודה עם כושר הכנסה שמכבד את ניסיונם המקצועי. אך לעומתם מי שסיים שירות צבאי רגיל נאלץ להתמודד עם חומות של דעות קדומות שעדיין קיימות. כך לדוגמה נוצרה השאיפה להיות "נהג בוס" אבל לא להיות הבוס בעצמו. בנוסף לזה, גם כיום, שנת 2021, ישנם מעסיקים שאינם מוכנים להעסיק אתיופים. על פי משרד הרווחה גם בדור השני ליוצאי אתיופיה שיעור משפחות הרווחה עומד על פי 3 ביחס לכלל האוכלוסייה.
החברה הישראלית לא הקלה עליהם והגזענות ממשיכה לבעבע גם כיום, דבר שמתבטא בשוק העבודה, באכיפה סלקטיבית של המשטרה ובדיור. שלושים שנה אחרי, העדה האתיופית עדיין נאבקת על מקומה בחברה הישראלית.
האקדמיה היא אחת הדרכים המרכזיות לשילוב אוכלוסיות ולקידומן. בין אם מדובר על המגזר החרדי ובן אם על עולים חדשים, האקדמיה היא שער כניסה חיוני להשתלבות בשוק העבודה ובהתאם, בחברה. 21% מבני העדה האתיופית בשנה שעברה המשיכו ללימודים אקדמיים, לעומת 47% מכלל מסיימי התיכון. בשנת הלימודים הקודמת מספר יוצאי אתיופיה שלמדו תואר שלישי בכלל האוניברסיטאות עמד על 21 בלבד.
נתונים אלו מסבירים מדוע לפי דו"ח של משרד הרווחה בשנת 2018 השכר הממוצע של גבר יוצא אתיופיה עמד על 9,146 ₪ לעומת 16,928 ₪ שמרוויח גבר יהודי שאינו חרדי. הפער ביחס לנשים עומד על 6,351 ₪ מול 10,780 ₪ לנשים יהודיות שאינן חרדיות. בהשוואה לשכר הממוצע במשק לשנת 2020 שעמד על 10,500 ש"ח, עדיין משכורתו הממוצעת של יוצא אתיופיה נמוכה מאוד. מצב זה חייב להשתנות, והאקדמיה היא המפתח לרכישת השכלה ומקצועות מכניסים ולמוביליות חברתית.
אתגר שילוב יהודי אתיופיה עוד לא נגמר, ולאקדמיה תפקיד מרכזי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו