לכתוב מחדש את הלוחות השבורים

החברה הישראלית נמצאת כיום במשבר גדול מול התורה. אנחנו רואים ניכור כלפי המקורות היהודיים שהולך וגובר, וכעס כלפי כל דבר שיש לו אפילו ריח של יהדות שהולך ומתעצם.

מחר נחגוג את שבועות, חג מתן תורה. לפי המסורת, שבועות מייצג את היום שבו התרחש מעמד הר סיני. היום שבו ניתנו עשרת הדיברות.

הסיפור של מתן תורה הוא סיפור שבור. אחרי 40 יום ו־40 לילה על ההר יורד משה אל העם, וברגע הכי גדול ומשמעותי - שובר את לוחות הברית. אולי הוא שובר אותם מרוב כעס, אולי מייאוש, אולי הוא לא חושב שהמהפכה הזו תצליח ושעם של עבדים יהפוך את עורו. אבל מה שבטוח הוא שדווקא ברגע הזה, שהוא התכונן אליו כל כך הרבה זמן, הכל נהרס ומתפקשש.

התרבות היהודיתמקדשת גם את הרגעים השבורים. אלה שבהם אנחנו לא מושלמים, אלה שבהם יש משהו שדורש תיקון. אלה שנדרשת בהם עוד לא מעט עבודה. מכל רגע שבור כזה מתרחשת בסופו של דבר צמיחה גדולה.

לפי הקבלה, תהליך בריאת העולם החל ברגע של שבירת כלים, בתוהו ובוהו גדול. כך מספר המדרש על ראשיתו של אברהם אבינו, ששבר את האלילים של אביו כדי לכונן אמונה חדשה. וכך גם ברגע הגדול של מתן תורה, כשמשה שובר את הלוחות. החברה הישראלית נמצאת עכשיו ברגע שבור, רגע שיש בו תחושה של תוהו ובוהו גדול. רגע שבו כוחות גדולים מתנגשים זה בזה ודומה שהמציאות הולכת ונשברת.

ואולי דווקא עכשיו אנחנו זקוקים וזקוקות להבנה הזו, שדווקא רגעי השבר והמשבר הם אלה שמתוכם תצמח המציאות החדשה.

לאחר השבירה, משה ניגש למלאכת התיקון ומפסל את הלוחות השניים. הוא מקדיש לכך המון מאמץ. כותב בכוחותיו בלבד אות אחר אות, חורט אותן באבן. צעד אחרי צעד הוא מצליח לתקן. ובארון הברית שמונח בקודש הקודשים, לפי המסורת, מונחים שני זוגות הלוחות - גם השבורים וגם השלמים.

אני חושבת שהגיע הזמן לארגן מחדש את קודש הקודשים של החברה הישראלית. לשבת יחד ולהעז לפסל ולכתוב את הלוחות השניים, שיהוו את התיקון של השבר הנוכחי שאנחנו מצויים בו. הלוחות האלה אמנם ידרשו עבודה קשה ומאומצת, אבל הם ממש שלנו.

בשנת תרצ"ג,חיים נחמן ביאליקכתב כי לדעתו היישוב היהודי בארץ צריך לכתוב מחדש את עשרת הדיברות. זו לא תהיה פעולה של יש מאין, אלא פעולה שתתבסס על עשרת הדיברות הקיימים. אבל לצד החיבור למסורת הקיימת, הסביר, הגיע הזמן להוסיף קומה ולכתוב עשרה דיברות נוספים. הוא קורא "להשמיע לעולם שוב עשרת דיברות חדשות, שיתבססו על יסוד הישנות". ביאליק לא מוותר על המסורת, אבל הוא מבין שהיא צריכה לצעוד אל תוך המאה ה־20, להשתנות ולהתעצב עם המציאות שמתרחשת מסביב.

כאזרחי מדינת ישראל, התרגלנו שהיהדות נכפית עלינו, נבחרת בשבילנו. שיש מי שמחזיקים אותה ושומרים אותה עבורנו. אולי הגיע הזמן להחליט מה אנחנו בוחרות ובוחרים לאמץ מתוך התורה שלנו.

כדי להתכונן לקבלת התורה, יש מנהג של תיקון ליל שבועות בערב החג. מקורו של המנהג הוא בספר הזוהר. "תיקון" בארמית פירושו "קישוט", ובלילה שלפני קבלת התורה נהוג לשבת וללמוד את התורה, לגלות את הרעיונות שחבויים בתוכה ובכך לקשט ולייפות אותה.

בתיקון ליל שבועות השנה בישיבה החילונית של בינ"ה, נגלה מה אנחנו בוחרות ובוחרים לכתוב בלוחות החדשים של החברה הישראלית. נשאל את עצמנו, דווקא עכשיו, דווקא השנה, מה אנחנו בוחרות ובוחרים לקחת מתוך התורה למדינת ישראל היום. מהם עשרת הדיברות שאנחנו בוחרים ובוחרות לכתוב.