מאה דורות חלמתי עלייך

"לזכות, לראות באור פנייך"

(אביגדור המאירי / מעל פסגת הר הצופים)

סיפורה של מדינת ישראל הוא סיפור מופלא שנדמה לנס. לאור עבר היסטורי משותף, תודעה אידיאולוגית וכמיהה לחזור למולדת, ב־1948 נוסדה מדינת היהודים, בית לאומי ליהודים מכל העולם. קורות ייסודה של המדינה שזורים בסיפורי גבורה ולחימה על יהודי התפוצות, שבאמונה, דם, יזע, דמעות ותושייה פעלו למען הקמתה.

בכרוניקה הישראלית נשמר מקום של כבוד ליהודי אתיופיה, שהוסיפו לכתבי ההיסטוריה רובד של מעשי גבורה, נחישות ומחירים קשים מנשוא של אובדן ושכול. יהדות אתיופיה משקפת אפוס של קהילה שהמשיכה לדבוק בתורה ובמסורת ישראל חרף הקשיים והאתגרים, חתרה לשינוי גורלה והחלה לצעוד לעבר ציון - ירושלים. המורשת והזיכרון האישי של הקהילה הם חלק מהזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית כולה. המסע המפרך לארץ ישראל, שבו כ־4,000 איש קיפחו את חייהם במדבריות סודאן ובמחנות הפליטים, מבטא ערכים ציוניים, חברתיים וחינוכיים.

העלייה מאתיופיה לישראלמקורה בכיסופים ובערגה לירושלים, עיר המסמלת עבור בני הקהילה האתיופית את יהדותם. לכן, בשלהי שנות ה־70, הידיעה על דרך אפשרית לצאת מאתיופיה בישרה על קירוב הגאולה בקרב בני הקהילה, והובילה ליציאה המונית וחפוזה מהמדינה, מתוך כמיהה להגשים את החלום.

מסלול הבריחה היה קשה ומסוכן. קבוצות, יחידים, משפחות עם ילדים ואנשים זקנים ניצבו מול איתני הטבע, נאלצו להסתפק במזון מועט ונדרשו לנוע במהירות, לעיתים ללא שינה, במסלולים הרריים צרים, במדבריות, גיאיות ונהרות. במסע היו נפילות, פציעות ומחלות, מחסור חמור במשאבים חיוניים, אי־ודאות וצורך מתמיד במציאת מסתור מפני חיות טרף, חיילי הממשל ושודדי דרכים.

עליית יהודי אתיופיה לישראל בשנות ה־80 וה־90 מתוארת ומסופרת במונחים של מסע אשר לווה באובדן ובאסון. המסע אמנם התקיים במאה הקודמת, אך ניכר בזהות של אנשי הקהילה.

יום הזיכרון לנספים מסודאן נקבע באופן סימבולי בכ"ח באייר, ביום ירושלים, יום שחוגג את איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית ומסמל את האמונה ואת הכיסופים של יהדות אתיופיה להגשים את החלום, לעלות לארץ ישראל ולהגיע לעיר הקודש - ירושלים.

יום זיכרון זה מהווה הזדמנות להיכרות של כלל החברה הישראלית עם מעשה המנהיגות, הנחישות, הגבורה וההקרבה שטמן בחובו מסע זה.

בשנים האחרונות יש יותר ויותר מיזמים ופעילויות הנצחה וזיכרון, שבמרכזם טקס אזכרה ממלכתי בהר הרצל.

אך לא די בכך - עלינו להגביר את הפעולות החינוכיות וההסברתיות בדרכים שונות, לטובת היכרות עם הסיפור הציוני, היהודי והישראלי המופלא הזה.