"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מאה דורות חלמתי עלייך

יהדות אתיופיה משקפת אפוס של קהילה שהמשיכה לדבוק בתורה ובמסורת ישראל חרף הקשיים והאתגרים, חתרה לשינוי גורלה והחלה לצעוד לעבר ציון - ירושלים • עלינו להגביר את הפעולות החינוכיות לטובת היכרות עם הסיפור המופלא הזה

,עודכן
0השמעה
אזכרה שנתית לעולי אתיופיה שמתו בדרכם לישראל, צילום: מארק ישראל סלם

"לזכות, לראות באור פנייך"

(אביגדור המאירי / מעל פסגת הר הצופים)

סיפורה של מדינת ישראל הוא סיפור מופלא שנדמה לנס. לאור עבר היסטורי משותף, תודעה אידיאולוגית וכמיהה לחזור למולדת, ב־1948 נוסדה מדינת היהודים, בית לאומי ליהודים מכל העולם. קורות ייסודה של המדינה שזורים בסיפורי גבורה ולחימה על יהודי התפוצות, שבאמונה, דם, יזע, דמעות ותושייה פעלו למען הקמתה.

בכרוניקה הישראלית נשמר מקום של כבוד ליהודי אתיופיה, שהוסיפו לכתבי ההיסטוריה רובד של מעשי גבורה, נחישות ומחירים קשים מנשוא של אובדן ושכול. יהדות אתיופיה משקפת אפוס של קהילה שהמשיכה לדבוק בתורה ובמסורת ישראל חרף הקשיים והאתגרים, חתרה לשינוי גורלה והחלה לצעוד לעבר ציון - ירושלים. המורשת והזיכרון האישי של הקהילה הם חלק מהזיכרון הקולקטיבי של החברה הישראלית כולה. המסע המפרך לארץ ישראל, שבו כ־4,000 איש קיפחו את חייהם במדבריות סודאן ובמחנות הפליטים, מבטא ערכים ציוניים, חברתיים וחינוכיים.

העלייה מאתיופיה לישראלמקורה בכיסופים ובערגה לירושלים, עיר המסמלת עבור בני הקהילה האתיופית את יהדותם. לכן, בשלהי שנות ה־70, הידיעה על דרך אפשרית לצאת מאתיופיה בישרה על קירוב הגאולה בקרב בני הקהילה, והובילה ליציאה המונית וחפוזה מהמדינה, מתוך כמיהה להגשים את החלום.

מסלול הבריחה היה קשה ומסוכן. קבוצות, יחידים, משפחות עם ילדים ואנשים זקנים ניצבו מול איתני הטבע, נאלצו להסתפק במזון מועט ונדרשו לנוע במהירות, לעיתים ללא שינה, במסלולים הרריים צרים, במדבריות, גיאיות ונהרות. במסע היו נפילות, פציעות ומחלות, מחסור חמור במשאבים חיוניים, אי־ודאות וצורך מתמיד במציאת מסתור מפני חיות טרף, חיילי הממשל ושודדי דרכים.

עליית יהודי אתיופיה לישראל בשנות ה־80 וה־90 מתוארת ומסופרת במונחים של מסע אשר לווה באובדן ובאסון. המסע אמנם התקיים במאה הקודמת, אך ניכר בזהות של אנשי הקהילה.

יום הזיכרון לנספים מסודאן נקבע באופן סימבולי בכ"ח באייר, ביום ירושלים, יום שחוגג את איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית ומסמל את האמונה ואת הכיסופים של יהדות אתיופיה להגשים את החלום, לעלות לארץ ישראל ולהגיע לעיר הקודש - ירושלים.

יום זיכרון זה מהווה הזדמנות להיכרות של כלל החברה הישראלית עם מעשה המנהיגות, הנחישות, הגבורה וההקרבה שטמן בחובו מסע זה.

בשנים האחרונות יש יותר ויותר מיזמים ופעילויות הנצחה וזיכרון, שבמרכזם טקס אזכרה ממלכתי בהר הרצל.

אך לא די בכך - עלינו להגביר את הפעולות החינוכיות וההסברתיות בדרכים שונות, לטובת היכרות עם הסיפור הציוני, היהודי והישראלי המופלא הזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שמחה גתהון

ד"ר שמחה גתהון היא אשת חינוך, מרצה בסמינר הקיבוצים ומייסדת התאגיד הממלכתי מרכז מורשת יהדות אתיופיה, משיאת משואה

מושיק אביב

מושיק אביב הוא מנכ"ל ארגון יד לבנים הארצי

כדאילהכיר