עיוורון השפחות

"בבוקר צח וזיווני של תחילת מאי הנפלא התייצבנו לצידן של הנשים האדומות, במיצג השפחות האמיץ שלהן, כולן בנות מלך בשדרות דוד המלך בתל אביב. הן נופפו בשביסיהן הלבנים, ואזרחי מדינת ישראל החופשית והליברלית בדגלי ישראל לעשרות..."

הטקסט המטריד הזה הוקרא כחלק מ"מחאת המשוררים" על מדרגות הרבנות בתל אביב. למה הוא מטריד בעיניי? הרי המחאה נגד הרפורמה המשפטית (שמחאת המשוררים היא חלק ממנה) לגיטימית לגמרי (כל עוד היא לא חוסמת כבישים באמצע יום עבודה, בדרישה אבסורדית להפסיק את המגעים לפשרה בבית הנשיא). מה שמטריד אותי הוא העובדה שדווקא אמנים ואמניות, שאמורים להיות רגישים לסגנון ולסאב־טקסט, בוחרים ליישר קו עם הביטוי הכי וולגרי ופוגעני של המחאה -מיצג השפחות.

מיצג השפחות לוקה בכל כך הרבה עיוורון, שקשה להחליט מאיפה להתחיל: בבסיסו הוא נועד להזהיר אותנו מפני גורלן של נשים במדינת ההלכה שלא היתה כאן לפני אהרן ברק ולא תהיה כאן גם אחרי יריב לוין, מפני שרוב עצום של הציבור בארץ, משמאל ומימין, מתנגד לה. הנחת המוצא האינפנטילית של מיצג השפחות היא, כמובן, שהאישה החילונית היא חופשייה ומשוחררת, ואילו האישה הדתית היא שפחה, ובמסגרת מדינת ההלכה המדומיינת תחויבנה כל הנשים להיות דתיות - כלומר, להיות שפחות נרצעות לבעליהן ולרבנים.

יש לי בת ששנה אחרי שחרורה מצה"ל כבר הקימה עסק קטן ומצליח. ברור שהיא חייבת את ההישג הזה לדמוקרטיה הישראלית המערבית הרבה יותר מאשר ליהדות.ברור שכולנו רוצים לשמור על ישראל כדמוקרטיה ליברלית, וברור גם שיש לממסד הדתי עוד הרבה לאן להתקדם בכל הנוגע למעמד האישה. אבל זה לא אומר שצריך לקוד בפני תרבות המערב קידה כל כך עמוקה כפי שקדים משוררינו.גם לאינדיבידואליזם המערבי יש כמה תופעות לוואי קשות - שחיקת מעמד המשפחה והירידה בילודה, למשל, גורמות לעליית האסלאם באירופה - וכתגובת נגד גם לעליית הלאומנות שם.

בישראל, לעומת זאת, נשים דתיות רבות הן דווקא אלה שמייצגות אופציה שיש בה הטוב שבשני העולמות: הן מקיימות עולם מסורתי שמשמר את ערכי המשפחה והקהילה מצד אחד, ומגשימות את עצמן כאינדיבידואליות בכל הכוח בעולם העבודה מצד אחר. האם יש התנשאות, בורות וחוסר טעם גדולים יותר מלתייג נשים דתיות אינטליגנטיות ומשפיעות, כמו פרופ' שולמית לבנברג, דיקן הפקולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון כ"שפחות"? האם עם הוולגריות השטחית הזאת משוררים אמורים לשתף פעולה בכזו חדווה?

אולי כדאי לאנשי "מחאת המשוררים" לחזור למילות שירו של ר' יהודה הלוי שכתב:

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם -

עֶבֶד ה' הוּא לְבַד חָפְשִׁי:

עַל כֵּן בְּבַקֵּשׁ כָּל־אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ "חֶלְקִי ה'!" אָמְרָה נַפְשִׁי.

לא כולם חייבים לומר "חלקי ה'!". מותר למשורר המודרני להיות חילוני עד העצם. אבל כשהאופנה גורמת לך להלל מיצג שמשמיץ, מחפיץ ומשפיל את מיטב הנשים שחיות כאן, שווה לבדוק אם לא הפכת בעצמך להיות חלק מ"עבדי הזמן".