"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם יש חזון לימין?

ממשלת הימין מורכבת ממפלגת שלטון וממפלגות לוויין, שהמשותף היחיד להן הוא הרצון להישאר בשלטון • כאשר פורטים את מטרותיהן, אני מתקשה למצוא מכנה משותף

,עודכן
0השמעה
ישיבת ממשלת נתניהו. על מה הם באמת מסכימים?, צילום: אוליבייה פיסוסי

הפגנת הענק של הימין, לתמיכה ברפורמה המשפטית, היתה הפגנת כוח ותמיכה חד־משמעית בממשלה, וכלל לא משנה אם היו שם 200 אלף או 400 אלף. ומשהמסר הועבר, חובה לשאול את הממשלה, שקיבלה 64 מנדטים לפני חצי שנה, כשהבטיחה טיפול ביוקר המחיה ובביטחון האישי, לאן פניה מועדות.

לא יהיה זה מופרך לשאול את ראש הממשלה ושריו, איזו מדינה הם רואים כאן בעיני רוחם. עזבו את הרפורמה, עזבו את בעיית הדיור. מה החזון שלכם לגבי המדינה? איזו מדינה אתם מבקשים להשאיר לנכדים שלכם?

ממשלת הימין מורכבת ממפלגת שלטון וממפלגות לוויין, שהמשותף היחיד להן הוא הרצון להישאר בשלטון. אסייג ואומר, שבחצי השנה האחרונה הן די מאוחדות בשנאתן לבג"ץ.

כשפורטים את המטרות שלהן, אני מתקשה למצוא מכנה משותף. האחת רוצה מדינת הלכה, השנייה מאמינה בחייה ותן לחיות; האחת לא ביטלה את הסכמי אוסלו, השנייה רוצה לספח את כל השטחים; אחת לא רוצה שיגייסו את בניה, והאחרת מקדשת את השירות הצבאי; אחת רוצה להעלים מכאן את כל הערבים, והאחרת מבינה שזה בלתי אפשרי.

לכן, השאלה היא כיצד הימין רואה את חיינו במדינה הזאת בעוד עשר שנים, 50 שנים. האם לדעתם אפשר להמשיך ולנהל את הסכסוך עם הפלשתינים או שאולי הגיע הזמן, אחרי עשרות שנות כיבוש, לנסות ולהגיע להסדר עם הפלשתינים לפני שיתרחש אסון חיצוני כלשהו שיכריח אותנו להגיע להסדר בתנאים פחות טובים.

בעיה נוספת שמרסקת את החברה בישראל היא השוויון בנטל בהיבט השירות הצבאי. האם יימשך המצב הפסול, שבו חלק הולך וגדל בחברה הישראלית לא נושא בנטל ורק מבקש עוד ועוד משאבים וזכויות?

לגיטימי לשאול את חברי ממשלת הימין מה חזונם לגבי השירות בצבא. לא כעת כשהכל מבעבע, אלא בעוד 20 שנים. האם הם רוצים שכולם ישרתו, שירות צבאי או אזרחי, או שהמשך הפטור לחרדים ולערבים יימשך וימשיך לעורר אנטגוניזם בחלקים נרחבים של האוכלוסייה?

נושא כבד משקל, שכרגע עובר השמדת ערך מהירה, הוא הקשר עם יהדות העולם. מדינת הלכה ורפורמה משפטית מרחיקות מאיתנו את יהדות העולם, ובעיקר את זו האמריקנית. כיצד ממשלת הימין מתכוונת לשמר ולחזק את הקשר עם מיליוני היהודים שגרים בארה"ב ולוודא שהם עדיין רואים בישראל בית. ואם מדברים על ארה"ב, האם יש תוכנית לימין לחידוש ולחיזוק הברית עם הממשל האמריקני, שכן בלעדיו כמעט אין לנו קיום עצמאי.

אשמח גם לדעת את ההגדרה שלהם לדמוקרטיה. לחיבור בין יהדות לבין דמוקרטיה וזכויות אדם, במדינה שאינה הומוגנית מבחינת הרכבה. וגם, שאלת החינוך בישראל וכיצד בכוונתם להכין את התלמידים לעתיד רווי טכנולוגיה ובינה מלאכותית, במדינה שחלק לא מבוטל מאוכלוסייתה לא לומד לימודי ליבה, אינו יודע להשתמש במחשב והשפה האנגלית אינה שגורה בפיו? וכיצד מחזקים את הפריפריה במעשים ולא בדיבורים?

יש עוד הרבה נושאים שדורשים תשובה, אסתפק כרגע בתשובות לשאלות הללו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר