מנדלבליט, ניצן ואלשיך - חייבים לנתניהו?

אחת הטענות המרכזיות של מתנגדי הרפורמה המשפטית נוגעת לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

לטענת המתנגדים, השינוי יביא לכך שפוליטיקאים ימנו את השופטים, ובהתאמה - השופטים יהיו מחויבים למי שמינה אותם, דבר שיפגע בעצמאות השיפוטית שלהם.

במילים אחרות, אלה יהיו שופטים "מטעם" אשר יפסקו בהתאם לקו של הממשלה שמינתה אותם, ולא על פי אמות מידה משפטיות. מנגד, טוענים התומכים ברפורמה כי רק על ידי שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ניתן יהיה ליצור מגוון דעות בבית המשפט ולמנות שופטים אשר ייצגו את כל קשת הדעות בחברה הישראלית, דבר חשוב שאינו קיים כיום. עוד טוענים המצדדים ברפורמה, כי מרגע ששופט מתמנה הוא עצמאי ואינו חייב דין וחשבון בפסיקותיו לפוליטיקאים שמצאו אותו מתאים לכס השיפוט. אז מי צודק? ההוכחה הטובה ביותר לכך שהתומכים ברפורמה צודקים בסוגיה הזו, היא שלושה אנשים שכיהנו בתפקידים חשובים ומרכזיים במדינה עד לא מזמן:

היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט; פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן; והמפכ"ל לשעבר, רוני אלשיך. את שלושתם מינו פוליטיקאים, שלושתם מונו על ידי ממשלה בראשות בנימין נתניהו.

בנובמבר 2013 מינתה הממשלה בראשות נתניהו את ניצן. נתניהו אף החמיא לפרקליט המדינה החדש באומרו: "שי ניצן הוא המועמד הראוי ביותר - חכם, ישר, מאוזן, משכיל בתחומו ומשכיל בכלל"; בדצמבר 2015 מינתה הממשלה בראשות נתניהו את אלשיך למפכ"ל, לאחר שמינויו של גל הירש לתפקיד נתקל בקשיים משפטיים. אלשיך היה אז בשב"כ, ונתניהו חשב שהוא האיש המתאים ביותר לשקם את המשטרה. תדמית המשטרה נפגעה אז קשות מפרשת הניצבים, שבה פוטרו או עזבו שבעה ניצבים שחלקם הסתבכו בעבירות מין. נתניהו שכנע אותו, ואלשיך הפך להיות השוטר מספר אחת; בינואר 2016 מינתה הממשלה בראשות נתניהו את מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה. נתניהו, שהכיר מקרוב את מנדלבליט, שכן לפני כן הוא מינה אותו למזכיר הממשלה, דחף למינוי. מנדלבליט כיהן במשך כשלוש שנים כמזכיר הממשלה של נתניהו, לאחר שזה בחר בו באפריל 2013 לתפקיד.

לפי ההיגיון של המתנגדים לרפורמה, מנדלבליט, ניצן ואלשיך היו אמורים להיות חייבים למי שמינה אותם - ראש הממשלה נתניהו. אלא שבפועל שלושתם פעלו, אולי אפילו בהתלהבות יתרה כפי שנחשף בבית המשפט, להגיש נגד מי שמינה אותם כתב אישום. לפי ההיגיון של המתנגדים לרפורמה, תיקי 1000, 2000 ו־4000 לא היו אמורים לבוא לעולם. לפי הקו של המתנגדים, אלשיך היה אמור למסמס בתוך המשטרה את החקירות נגד נתניהו; ניצן היה אמור להמליץ על סגירת התיקים; ומנדלבליט היה אמור להחליט בסופו של התהליך שאין מקום להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה. במיוחד מנדלבליט היה אמור לעשות הכל כדי שלא יוגש כתב אישום נגד נתניהו, שהרי נתניהו מינה אותו גם למזכיר הממשלה וגם ליועץ המשפטי לממשלה.

אלא ששלושת התפקידים האלה הם עצמאיים לחלוטין, כפי שהוכיחה המציאות. מרגע שהממשלה ממנה יועץ משפטי, פרקליט מדינה ומפכ"ל, הם עצמאיים ואינם חייבים דבר וחצי דבר למי שמינה אותם. כך בדיוק גם השופטים.

מרגע ששופט מתמנה הוא עצמאי, וגם הוא אינו חייב דבר וחצי דבר למי שבחר בו. הרפורמה של יריב לוין ושמחה רוטמן לא פוגעת בעצמאות השופטים. השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים לא יביא לכך ששופטים יטו משפט כדי לרצות את מי שבחר בהם. שינוי הרכב הוועדה כן יביא לכך שיתמנו שופטים בעלי דעות שונות מהדעה השלטת כיום בבית המשפט. ימונו שופטים שללא השינוי בהרכב הוועדה לעולם לא ייבחרו. השינוי יביא למגוון דעות ולייצוג של כל רובדי החברה, כפי שראוי בדמוקרטיה אמיתית.