"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
להשפיל את עצמנו - ולהתפשר
בחוץ מתחולל מאבק מר, קשה וחריף, אך לא מתרחשת מלחמה • אין "ניצחון", אין "הכרעה", וגם אין אויב • הנמכת הקומה וההשפלה העצמית לצורכי שלום בית גם לא יהיו המצאה חדשה
לחיצת יד (אילוסטרציה) | צילום: GettyImages

להשפיל את עצמנו - ולהתפשר

בחוץ מתחולל מאבק מר, קשה וחריף, אך לא מתרחשת מלחמה • אין "ניצחון", אין "הכרעה", וגם אין אויב • הנמכת הקומה וההשפלה העצמית לצורכי שלום בית גם לא יהיו המצאה חדשה

איתמר פליישמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

"מגיע רגע בחייה של אומה שבו היא צריכה להילחם", "מגיע רגע בחייה של אומה שבו צריך להדק את החגורה" -

אלה משפטים נפוצים שנאמרים בפנים חמורות סבר, על גבי פודיום, בשעות של אופק מעורפל.

מדינת ישראל נמצאת כרגע בעיצומן של שעות כאלה, וגם הפעם ראוי לנקוט מנהיגות, לעמוד מול האזרחים ולמשוך לכיוון הרצוי.

לא בשל מלחמה מאיימת או מיתון קשה, אלא בשל משבר פנימי עמוק. בשלה העת לא למלחמה ולצמצום, אלא להורדת ראש.

בחיי כל אומה מגיע הרגע שבו נדרשים השפלה עצמית קטנה וויתור הדדי עמוק.

צעד ראשון בבליעת הגלולה המרירה של פשרה ונסיגה, שייתכן שאף אינה מוצדקת, הוא שינוי הטרמינולוגיה.

במחנה הימין ישנם קולות גוברים המכנים כל מחשבה על הגעה לפשרה כ"כניעה", מציירים כל נסיגה או מחשבה על הקפאה קצרה של החקיקה כהפיכת הימין לסמרטוטים, פראיירים, רופסים ויתר כינויים ממשפחת סכום האפס שבו מנוהל המאבק על הרפורמה.

בחוץ מתחולל מאבק. מר, קשה וחריף, אך לא מתרחשת מלחמה.

אין "ניצחון", אין "הכרעה", וגם אין אויב.

הנמכת הקומה וההשפלה העצמית לצורכי שלום בית גם לא יהיו המצאה חדשה.

גדולי מנהיגי מדינת ישראל הסכימו לספוג מפלה פוליטית לטובת מטרה גדולה יותר והיכולת לשמר את מדינת ישראל יציבה ומשגשגת.

בן־גוריוןהעניק לחרדים את הסטטוס־קוו בניגוד לכל תפיסתו, במהלך שבוודאי עלה לו בדמים, אך ורק כדי לאפשר את הקמת המדינה בצורה המיטבית.

לוי אשכול הפך לדמות נלעגת, עד שנאלץ להושיב על כס שר הביטחון את משה דיין ערב מלחמת ששת הימים; הוא ראה בכך מס דרקוני, אך כזה ששווה את הגדלת סיכויי הניצחון במלחמה שעמדה בפתח.

מנחם בגין ספג אש חיה ופקודים הרוגים באלטלנה, אך הנמיך קומתו והפך למי שהפנה את הלחי השנייה עבור שלמות הפרויקט הציוני.

וישנן עוד דוגמאות למכביר. מנהיגות אמיתית ועם חפץ חיים צריכים לעיתים לספוג השפלה קטנה בשם מטרה גדולה.

לא מדובר בקריאה לאחדות מזויפת, גם לא בהעלמת עין מהתנהגות חתרנית ומרדנית של חלקים בשמאל שביקשו בשם כסף ודרגות להוריד את מדינת ישראל ובניה "הלא נחשקים" על הברכיים.

הסוגיה מהותית, על הרפורמה לעבור בדרך שתשקף את בחירתו המובהקת של העם בקלפי. ולאחר שהסופה תחלוף, נאלץ לקיים שיחה עמוקה על מבנה הקאסטות שעליו עומדת החברה ישראלית, ושנחשף כתופעת לוואי של הקרב על הרפורמה.

אך לכל זמן ועת. עכשיו זה רגע של השפלה הדדית, נסיגה דו־צדדית כעוסה אך הכרחית, צורמת ומכאיבה.

איש לא ימות אם הרפורמה תידחה בזמן מוגבל לבדיקת אפשרות של פשרה.

מישהו בהחלט עלול למות אם איש לא יהיה מוכן לספוג את ההשפלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...