"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדרך השלישית

הקוקטייל המסוכן של הסביבה הגיאופוליטית שבה אנו חיים על סיכוניה, בצירוף משבר האינפלציה הגלובלי, מחייבים לעצור מלהמשיך ולהתעמת זה עם זה ולפעול יחד למען העתיד המשותף לכולנו • כך אפשר לעשות את זה

,עודכן
0השמעה
"מגילת העצמאות" מקיפה את הכנסת, צילום: יהונתן שאול/ארכיון

ההתרופפות חסרת התקדים של הלכידות החברתית מקרינה עלגל הטרור המתחזק.הציבור הרחב מודע לכך היטב, דווקא הח"כים ומנהיגי המפלגות מתעלמים. המחלוקת הלגיטימית בנוגע לאיזון הנכון בין הרשויות חרגה מזמן מהגבולות הראויים והיא מעירה שדים נרדמים, ופורמת שסעים שאוחו בעמל רב. אין לנו פריבילגיה להמשיך כך. סביבתנו הקרובה והרחוקה רוחשת אויבים מרים שמעולם לא טרחו להבחין בין המחנות בחברה בישראל, ומבחינתם לכולנו מגיע עתיד זהה.

אויבים אלה ודומיהם חוככים ידיהם בסיפוק כאשר הם רואים את עוצמת הלהבות חסרת התקדים, והסיכון שהם יחליטו לנקוט באלימות עולה בהתמדה.

אין לזלזל גם בהשלכות הכלכליות של המשבר הנוכחי. את מחיר הפגיעה בתדמית הכלכלית של ישראל נשלם כולנו, גם לאחר שהמחלוקת הנוכחית תוסדר. המערכת הפוליטית, שהיא המקום הנכון לדון בחילוקי הדעות ולהסדירם, נמצאת בכאוס. לא ברור האם העובדה שכל אחד מהצדדים מתבצר בעמדת קצה מקורה בחשש מהשוליים הקיצוניים במחנהו, או בשיקול הטקטי־פוליטי של "אני לא אמצמץ ראשון".

וכך, במקום מנהיגות אמיצה המזהה את היקף הבעיה ומניחה בצד שיקולי יוקרה ושרידות לטובת פשרת המחלוקת, אנו נמצאים מול שני מחנות שאינם מוצאים בקרבם עוז להניח הצעה על השולחן. לא כך מגיעים להסכמות. המחלוקת עצמה בת פתרון, ולו מהסיבה שלא מעט מהמוחים מסכימים כי יש מקום לאיזון אחר בין הרשויות, ורבים מתומכי הרפורמה מסכימים שאין חובה לאמצה על כל פרטיה.

הצעת הנשיא והצעות נוספות לא זכו לקשב ולהתייחסות מעמיקה. הכנסת מיותמת מיוזמות וממגעים חשאיים, מתיווך בין יריבים ומגיבוש הסכמות. בנסיבות אלה מוטלת חובה על כל מי שקיומנו המשותף חשוב לו לנסות לחלץ את העגלה מהבוץ ולהציע הצעות. מכיוון שעד כה עמדו בפנינו שתי דרכים מנוגדות, אני מציעה דרך שלישית שעיקרה הצעה לגיבוש קונצנזוס רחב, מתוך הבנה של כל צד שלפעמים עדיף להיות חכם ולא צודק במאת האחוזים.

אם נבודד את פסקת ההתגברות, ניתן יהיה לגבש הסכמה רחבה לפיה דיון בפסילת חוק ייעשה אך ורק בהרכב מלא וברוב מיוחס (לדוגמה, רוב העולה על שני שלישים), והכנסת תוכל לחוקק חוק זה מחדש ברוב העולה על 61 (לדוגמה, לפחות 65 ח"כים). אין לי זכות יוצרים על הרעיון.

הצעות אלה ודומיהן הסתובבו שנים גם בקרב אלה שתומכים כיום במתווה הרפורמה הנוכחי וגם בקרב המתנגדים לה כיום בעוצמה. יש לקוות שהתכנסות סביב פתרון מוסכם תנמיך את הלהבות ותאפשר גיבוש פתרון סביר גם בנושאים נוספים. כשיוסכם על האיזון הראוי בנושא החקיקה הצפויה, הסוגיה הנפיצה של הרכב הוועדה למינוי שופטים עשויה להתמתן.

הקוקטייל המסוכן של הסביבה הגיאופוליטית שבה אנו חיים על סיכוניה, בצירוף משבר האינפלציה הגלובלי, מחייבים לעצור מלהמשיך ולהתעמת זה עם זה ולפעול יחד למען העתיד המשותף לכולנו. פנו למנהיגים שבחרתם, למפלגות שבהן תמכתם, ודרשו מהם בתקיפות להרים את הכפפה ולהיכנס לדיון מעשי ולדבר זה עם זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עליזה לביא

חכ"ל ד"ר עליזה לביא היא מייסדת שותפה במועצת "120 מנהיגות מחברות"

כדאילהכיר