איבדתם את זה

טירוף ההתבטאויות המסיתות שנשמע בחודשים האחרונים, שבו כל דובר מסלים את תיאורי קודמו, הוביל למה שאירע בסוף השבוע:קריאה לרצח ראש הממשלה.

ולא, לא מדובר בשוליים סהרוריים או במקרה קיצון - להפך, זה "הבן יקיר לי" של המחנה המתנגד לממשלה. ולכן צריך לומר בבירור: זה השלב שבו אי־התנערות טוטאלית מכל הנאמר, כמוה כתמיכה וכהסכמה. אין כאן "כן, אבל". נגד התבטאויות כאלו, יש רק אפשרות אחת: גינוי מפורש, מוחלט, בלי שום תוספת.

זה הרגע שבו הקבוצה המסיתה הזאת ומנהיגיה חייבים לקבל אחריות לדבריהם ולעצור זאת לאלתר.

עוד לפני הבחירות הכריז בני גנץ: "אם נתניהו יקים ממשלת 61, אני מבקש מכם לקרוא לי לראיון סיכום המדינה".

מהי משמעות הדבר? שאם העם יבחר בממשלת ימין, היא בהגדרה מסוכנת לקיומה של המדינה? לאחר הבחירות, הסביר יאיר גולן: "הזהרתי מפני תהליכים, והם קורים מהר משחשבתי". בנאום התהליכים, כזכור, הפנה לאירופה ולגרמניה שלפני השואה. ואם זה לא הספיק, כעת גם קרא לפעולה: "חברות וחברים, נגד ממשלת הזדון יש רק דרך אחת - מרי אזרחי רחב־היקף".

לאותן האמירות הצטרפו בשבועות האחרונים התבטאויות מסוכנות נוספות של אנשי המחנה הזה: "להבעיר את הרחובות", "יישפך דם", "חרוזי רעל" ו"כיתת יורים". כל אלו ועוד, לצד המשך ההשגרה של המונח הבלתי נתפס - "מלחמת אחים". כן, זה תמיד נאמר בהתניה מסוימת - "אם הממשלה תעשה כך", ואם "תינתן פקודה בלתי חוקית" - אבל המסר ברור: זה יוביל לאלימות. והאלימות הזאת, לפיכך, תהיה מוצדקת.

בשבוע שעבר, עו"ד דוד חודק אמר את הדברים הבאים: "בממשלה לא מבינים את רמות האנרגיה שיש בציבור הישראלי, ואת רמת ההתנגדות לתוכנית החקיקה ההרסנית הזו. אנשים מוכנים להילחם עם נשק, אז כולם מזדעזעים. איך אני אומר? אם יגררו אותי לשם - זה מה שאעשה". הוא לא חזר בו מדבריו במהרה. רק לאחר כמה ימים, ואולי לאור הקריאות למעצרו, יצאה הודעת "הבהרה" (אלה בכלל אנחנו שהבנו אותו לא נכון). מיותר לציין שעד לרגע כתיבת שורות אלו, איש לא נעצר. בכל זאת, הוא לא עורכת דין חרדית שנלקחה לחקירה בו־במקום ביום שבת לנגד עיני ילדיה, בגלל האמירה: "פרשת משפטים, בושה".

עוד זה מסית וזה בא. בסוף השבוע העלה אהוד ברק פוסט, שבו הופיעה תמונת נשיא המדינה בוז'י הרצוג בדמותו של צ'מברלין. דבר שהוביל מייד להשלמת חלקו השני של הנמשל: נתניהו וממשלתו הם הנאצים? התרעומת הציבורית הובילה אמנם את ברק להתנצל על "בחירת התמונה", אבל התנצלות מפורשת על ההשוואה המשתמעת בין נתניהו ובוחריו לבין הנאצים? לא.

כמה ימים לפני כן, ברק כתב באופן דומה, בלי תמונה: "כל דיון איתו (עם נתניהו) הוא טעות ויימארית. פשיזם. צריך להפיל, לא להציל". הבוז'ים הפעם הם ויימארים, ונתניהו ובוחריו נותרו פשיסטים.

בתוך הקונטקסט הזה, נכתב הפוסט של זאב רז: "מפליאה אותי מתינות הניסוח של חודק. רק התגוננות בנשק? פאסיבית? כוסות רוח למת. אם יקום ראש ממשלה וייטול לעצמו סמכויות דיקטטוריות - ראש הממשלה הזה הוא בן מוות. פשוט כך, יחד עם שריו ועושי דברו... דין הרודף שלי אומר: אם על ארצי השתלט אדם, זר או ישראלי, ומנהיג אותה באופן לא דמוקרטי - חובה להרוג אותו".

הפוסט אמנם הוסר בעקבות הזעקה הציבורית, אבל סכנת ההסתה נותרה, והיא מחייבת פנייה קולקטיבית לכל מי שמעורבים בה: אם אינכם מגנים את הדברים, כי הם לא מספיק חמורים לדעתכם - איבדתם את הדרך. ואם אינכם מגנים את הדברים אף על פי שהם חמורים, מפני שאתם חלילה מעוניינים בהמשך הסלמת המצב - איבדתם את השפיות. כך או אחרת, ההסתה חייבת להיפסק. עכשיו!